כאוס במערכת החינוך: יממה לפני סיומה הרשמי של שנת הלימודים בתיכונים ובחטיבות הביניים, הקרב על הארכת השנה נמשך עד לרגע האחרון. משרדי החינוך והאוצר, לצד השלטון המקומי, צפויים לבקש היום (חמישי) מבית הדין לעבודה להוציא צווי מניעה נגד ארגון המורים, זאת בעקבות התנגדותו להוספת תשעה ימי לימוד נוספים במהלך הקיץ בהתאם להחלטתו של שר החינוך יואב גלנט.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בתחילת השבוע הודיע השר גלנט כי שנת הלימודים בגני הילדים ועד כיתות י' תימשך תשעה ימים נוספים. אולם יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, הבהיר כי ההסכם עליו חתמה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד להארכת שנת הלימודים אינו חל על מורי כיתות י' שהארגון מייצג. בן דוד הודיעה כי בשל עקרון ה"שוויוניות", אם מורי כיתות י' לא ילמדו תשעה ימים נוספים - מערכת החינוך כולה לא תפעל במשך תשעת הימים הנוספים.

השר יואב גלנט, ארכיון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90, חדשות)
שר החינוך גלנט | צילום: Yonatan Sindel/Flash90, חדשות

בימים האחרונים העביר משרד האוצר מסר חד משמעי לארגון המורים, לפיו אם מורי כיתות ז'-י' לא יסכימו להארכת שנת הלימודים - הם לא יקבלו שכר מלא. במכתב שנשלח ממשרד האוצר, אך מאחוריו עומד מהלך שרקח שר החינוך יואב גלנט, נכתב כי התשלום המלא שהובטח על תקופת הקורונה מותנה בעמידה בהסכם הקיבוצי שנחתם - ובו הארכת שנת הלימודים על חשבון החופש הגדול. בתגובה למכתב מסר יו"ר ארגון המורים רן ארז: "מדובר באיומי סרק נטולי תוקף משפטי".

על המכתב היה חתום קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי העבודה באוצר, והוא מוען למנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב, ליו"ר מרכז השילטון המקומי חיים ביבס, וליו"ר מרכז המועצות המקומיות שי חג'ג'. עם זאת, המכתב הוא המשך ישיר של המהלך שהתחיל בהודעתו של שר החינוך לפיה חטיבות הביניים יאריכו את שנת הלימודים ב-9 ימים ויסיימו את השנה ב-1 ביולי ותלמידי התיכונים ימשיכו במבחני הבגרות עד ל-27 ביולי.

בארגון המורים, שמאגד את מורי התיכונים וחלק ממורי חטיבות הביניים, סירבו לקבל את הכרזת המשרד שהתקבלה בהסכמת השלטון המקומי ומשרד האוצר. בעקבות הסירוב, איים גלנט כי אם ארגון המורים, ובראשו רן ארז, לא יבצע הוראה זו - משרד החינוך לא יהסס לפנות לבין הדין לעבודה.

הדרישה של שר החינוך גלנט:

ההערכה היא כי המכתב ששלח האוצר מהווה מנוף לחץ אחרון לפני ההגעה לבית הדין. באמצעות ההסכם הקיבוצי שנחתם בתקופת הקורונה, משרד האוצר מאפשר לעצמו להבחין בין מורים שיעבדו בזמן החופש הגדול לבין מורים שלא יעבדו - ולא להתייחס לכלל המורים המאוגדים בארגון המורים באותה הצורה.

כלומר, על פי המכתב שנשלח ממשרד האוצר, מורה שילמד בתשעת הימים הנוספים יקבל תשלום ומורה שלא יגיע - לא יקבל. לא ברור אם רן ארז, שתלונות רבות נשמעות על התנהלותו האגרסיבית וחסרת הפשרות, יוכל לומר למורים לא להגיע למוסדות החינוך ובכך להסתכן באי קבלת משכורת.

בתגובה למכתב, תקף יו"ר ארגון המורים ארז: "אחרי שהאוצר גמר להתעלל בתלמידי התיכון הוא מנסה להתעלל במורים. מדובר באיומי סרק, נטולי תוקף משפטי. רק אתמול כתב שר החינוך ההפך המוחלט, ששעת עבודה מקוונת של מורה שווה בדיוק לשעת עבודה פרונטלית, המורים בצעו את כל מטלותיהם על פי הנחיות משרד החינוך ותכנית הלימודים, לא החסירו אף שעת לימוד אחת, אין להם מה להחזיר ולא ניתן לנכות משכרם ניכוי חוקי כלשהו".

_OBJ

הקרב על מועד סיום שנת הלימודים החל עוד עם התפרצות הנגיף בישראל וגם יממה לפני תאריך היציאה הרשמי לחופש הגדול בתיכונים ובחטיבות הביניים הוא טרם הוכרע. תשעת הימים עליהם נסוב הוויכוח נועדו "לפצות" את התלמידים ואת הוריהם על הימים הרבים שבהם הלמידה נעשתה מהבית.

איום האוצר מכוון רק למורים המאוגדים בארגון המורים ולא למורים המאוגדים בהסתדרות המורים, שכבר הסכימה ללמד תשעה ימים נוספים על חשבון החופש הגדול. עם זאת, מדובר באיום עקיף גם על מורי ההסתדרות, משום שבעקבות התנגדותו של רן ארז ההסתדרות הבהירה שתוספת הימים חייבת להיות שווה בין כל המורים וצוותי ההוראה. כלומר, אם ארגון המורים יסרב ללמד תשעה ימים נוספים - אז גם ההסתדרות לא תסכים.

מה האינטרסים של כל צד במאבק על סיום שנת הלימודים? עושים סדר