ב-1 ביולי ייצאו תלמידי היסודי לחופש הגדול ושנת הלימודים לא תוארך, זאת למרות שעקב משבר הקורונה החסירו התלמידים כ-50 ימים בבית הספר. הסתדרות המורים בחרה ללכת בעקבות ארגון המורים ולא להוסיף ימי לימודים, בניגוד להסכמים קודמים עם משרד האוצר.
הנהגת המורים מאשימה את אנשי המשרד כי הם אלו שהפרו את ההסכמים עימם. מי שייפגעו מההתנהלות הזאת הם לא רק התלמידים שיישארו עם פערי לימוד, אלא גם ההורים שמנסים לחזור לעבודה סדירה אחרי שבועות שנאלצו להיעדר ממנה.
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד, שנמצאת בבידוד ביתי אחרי שבאה במגע עם מורה שחלתה בקורונה, תקפה את שר האוצר ומשרדו על ההתנהלות מול ארגוני המורים: "זה לא עניין של מאבקי כוחות או כיפופי ידיים אלא ההתנהלות הרשלנית של משרד האוצר. משבר הקורונה לא פרץ בגלל המורים, זה נחת על כולם. מאשימים את עובדי ההוראה כאילו הם אלה שהביאו את הקורונה".
"הוזעקנו למשרד האוצר ובישיבות עם בכירי האוצר הגענו להסכם", תיארה בן דויד, "ההסכם עמד על שני עקרונות עיקריים, האחד הוא שכר מלא לעובדי ההוראה בלי קשר לשייכות ארגונית, והשני הוא עיקרון השיוויון. לא יכולה להיות אפליה בין עובד הוראה אחד לעובד הוראה שני. עם העקרונות האלה הלכנו והיינו עקביים לאורך כל הדרך. המדינה הפרה את ההסכם, צריך לבוא בטענות אל משרד האוצר".
אתם מגלגלים את האשמה מהאחד לשני, אבל בסוף ההורים שרוצים לצאת לעבוד נפגעים מזה.
"האמירה הזאת מקוממת, אתם מתייחסים לגננות ולמורי היסודי כבייביסיטר. חברים, אנחנו לא הבייביסיטר. אומרים לנו 'אתם חיוניים, אתם צריכים לשמור על הילדים'. סליחה? אנחנו לא צריכים לשמור על הילדים אלא לחנך אותם. זה התפקיד שלנו, לשם כך עובדי ההוראה הלכו ללמוד ארבע שנים ולהתמקצע".
המילה בייביסיטר לא נאמרה, מדובר פה על לימוד הילדים, חינוך וערכים.
"המורים והגננות היו הראשונים להתגייס במשבר הקורונה. הזיכרון קצר אצל כולם. ביום שישי ראש הממשלה החליט ובצדק לסגור את מוסדות החינוך, ביום ראשון הפעלנו את הלמידה מרחוק, כולם, כאיש אחד. ציבור עובדי ההוראה התגייס וכולם הלכו והשקיעו שעות על גבי שעות על תכנים, כי התרגלו ללמד בצורה פרונטלית בכיתה".
רן ארז, יושב ראש ארגון המורים, אמר שלא הצלחת במאבק שלך ושהוא עשה בשבילך את העבודה.
"אני בניגוד לרן ארז לא משמיצה ארגונים אחרים. כאשר הסתדרות המורים בראשותי נאבקה לבד מול משרד האוצר ובתחילה גם מול משרד החינוך, 200 מנהלים כתבו לרן ארז 'איפה אתה, קולך לא נשמע'".
בשורה התחתונה, הילדים לא ישלימו את 50 הימים שבהם היו בבית.
"אם יש מישהו שבאמת חושב שתשעת הימים הללו מסייעים למישהו בחומר הלימוד, אז הוא טועה. התלמידים מרגישים את סוף השנה, הם מרגישים מתי השנה מסתיימת. כשהמורים לימדו בקפסולות הם הספיקו חומר רב יותר וצמצמו פערים גדולים מאוד בחומר הלימוד".