בית הספר או הגן של ילדיכם יושבת מחר למשך שעה אחת? הסיבה לכך היא העובדה שהנהגת ההורים הארצית, יחד עם הסתדרות המורים ואגודת אלו"ט, דורשים להקפיא באופן מיידי את הרפורמה בחינוך המיוחד.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מדובר ברפורמה הגדולה ביותר של משרד החינוך בשנתיים האחרונות: כמה שיותר תלמידים עם לקויות אמורים להיות משולבים בגני הילדים ובבתי הספר "הרגילים", כשלהורים ניתנת זכות הבחירה לגבי המוסד הנבחר. הפיילוט של הרפורמה כבר החל בצפון, כשלדברי משרד החינוך בשנת 2019 שולבו 2,205 תלמידים ובשנת 2020 משולבים 1,756.
שילוב של תלמידים עם לקויות – אוטיזם, קשיי למידה, פיגור קל וכד' – מעודד את קבלתם ושילובם בחברה. במקביל, השילוב מעודד את הסביבה לפתח חמלה ורגישות כלפי מי ששונה מהנורמה. אז מדוע התעוררה התנגדות למהלך? הטענה העיקרית של ההורים והמורים היא שהמניע העיקרי לרפורמה הוא לא ערכי, אלא כלכלי: משרד החינוך רוצה לצמצם את מספר התלמידים שלומדים בחינוך המיוחד – רכיב יקר מאוד בתקציב המשרד – ובדרך, כל הילדים במערכת החינוך ישלמו מחירים.
טענות המוחים - ותשובות משרד החינוך
לטענת יוזמי המחאה המורים במסגרות הללו לא עברו הכשרה מתאימה לעבוד עם ילדים כאלה. גם המבנים עצמם לא מתאימים בהכרח לילדים עם צרכים מיוחדים. מנגד, במשרד החינוך טוענים כי דווקא ישנן הכשרות ייעודיות למורים - וכ-60% מהם אף עברו אותן.
המוחים אף מזהירים כי ילד שלא מקבל את הסיוע הדרוש לו עלול להיות אומלל בכיתה שבה עשרות תלמידים לאחר שהתרגל לכיתות קטנות עם יחס אישי וטיפולים עוטפים. הילד עלול להתקשות להשתלב חברתית, להרגיש בודד, לא לעמוד בקצב הלימודים ולא לקבל את כלל הטיפולים שלהם הוא זקוק. עם זאת, במשרד החינוך מדגישים כי במסגרת התקציב המוגדל של המשרד תוקצבו 105 מיליון שקלים לתקצוב גמיש למנהלים, שיוכלו לרכוש עם הכסף את השירותים הנחוצים.
בנוסף, ההורים והמורים חוששים כי תלמיד שמתקשה להתמודד עם המצב החדש והלא פשוט, עלול לפגוע בכיתה בה שולב: לצעוק, להתפרע ואפילו להרביץ, וכן לקחת את תשומת לב המורה מהתלמידים האחרים בכיתה, שלא יקבלו את היחס שלו הם זקוקים.
בלב הוויכוח עומד שאלון בן 200 שאלות לגבי כל תלמיד שמתמודד עם בעיות קשב וריכוז, לקויות למידה, הפרעות התנהגות, אוטיזם וכיוצא בזה. המחנכת ממלאת את השאלון שבסופו, באופן אוטומטי, מתקבל ציון בין 1 ל-4: 1 פירושו שהילד בתפקוד גובה ולכן יקבל סיוע מצומצם, ו-4 פירושו שהתלמיד בתפקוד נמוך ויקבל סיוע רחב.
לדברי ההורים והסתדרות המורים, הבעיה נעוצה בכך שילד שמקבל ציון של 1 או 2 מיועד מיידית לשילוב בבית ספר רגיל וכבר לא מוגדר זכאי לחינוך מיוחד – כלומר, נשללת מהוריו הזכות לבחור היכן ילמד. גם סל השעות שיקבל – משיעורים פרטניים ועד טיפולים פרא-רפואיים – יעמדו על 2.2 שעות בשבוע, ותלמיד שעשוי להיות זקוק להרבה יותר מכך ייפגע. בנוסף, חסרים אנשי מקצוע רבים, מקלינאיות תקשורת ועד מנתחות התנהגות ומרפאות בעיסוק. עם זאת, במשרד החינוך מבהירים כי "שאלון ראמ"ה לא יפגע בסל המשאבים שניתן לתלמיד עם צרכים מיוחדים"
משרד החינוך: "הפחדות שמקומן בספרי אגדות"
במשרד החינוך דוחים על הסף את הטענות של יוזמי המחאה, וטוענים שהן "תוצר של תעמולה שבאה מבית מדרשה של הסתדרות המורים - זו מייצרת הפחדות שמקומם בספרי האגדות של האחים גרים". לדברי המשרד, החוק דווקא נועד להיטיב עם ההורים שכן הוא מאפשר להם לבחור לילדים עם הצרכים המיוחדים את בית הספר.