הצעת חוק שנועדה להגביל את פעילותה של אונר"א בישראל צפויה לעלות מחר (שני) בכנסת. עוד לפני כן ההצבעה מעוררת עניין רב ברחבי העולם וגוררת ניסיונות התערבות בוטים. למרות הלחצים של ארה"ב והקהילה הבינלאומית, גם חברי הכנסת בני גנץ, אביגדור ליברמן ויאיר לפיד פרסמו הודעות תמיכה בחוק, שבין יוזמיו גם ח"כים מהאופוזיציה והוא צפוי לזכות ברוב במליאה.
לפי הצעת החוק של חברי הכנסת מלינובסקי (ישראל ביתנו), רון כץ (יש עתיד) ודן אילוז (ליכוד) האגרות בין ישראל לאונר"א יבוטלו והודעה תימסר על כך לאו"ם. כמו כן, ייאסר בחוק כל מגע או קשר בין רשות מרשויות המדינה, גופים ואישים לבין אונר"א.
אונר"א תוכל להמשיך את פעילותה ביהודה ושומרון וברצועת עזה, אך ללא כל תמיכה וסיוע מצד ישראל - מה שלכל הפחות יקשה מאוד על התנהלותה, אך עלול גם להוביל להפסקת עבודתה.
ב-18 בינואר השנה, לפני קצת יותר מ-10 חודשים, השמיים נפלו על פיליפ לזריני, ראש סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים המוכרת לכולנו בשמה אונר"א. בפגישה עם בכיר ישראלי במלון בתל אביב הוצגה בפניו פיסת נייר שעליה נכתבו בכתב יד ובעברית שמותיהם של 12 עובדי אונר"א, שמדינת ישראל טענה בתוקף, שסייעו לתכנן ולהוציא לפועל את טבח שבעה באוקטובר.
לזריני טס בבהילות לעדכן את ההנהלה במטה האו"ם בניו יורק, עשרה ימים לאחר מכן התפוצצה הפרשה בקול גדול והובילה למדינות תורמות רבות להודיע על הקפאת המימון לאונר"א. בהנהלת סוכנות האו"ם לפליטים לא צפו זאת.
מאז, נראה שלא חלף שבוע מבלי שצה"ל ושב"כ חשפו מבנים ומתקנים אזרחים השייכים לסוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים, שאיכשהו חמאס השתלט עליהם וניצל אותם לתועלתו, או שאנשי ארגון הטרור חמאס הופיעו כבעלי משרות ברשימות אונר"א. רגע שפל נרשם כאשר התברר שעובד סוציאלי של אונר"א חטף לרצועת עזה את גופתו של יונתן סמרנו ז"ל שנמלט מהמסיבה ברעים לקיבוץ בארי, שם נרצח.
ככל שהמלחמה התארכה והראיות נגד אונר"א הלכו ונאספו, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו לקחה על עצמה משימה מורכבת בימים אלו. לחקור את מערכת היחסים בין מדינת ישראל לסוכנות אונר"א. ח"כ מלינובסקי התחקתה אחר מה שנראה כאי סדרים ברישום התרומות עבור אונר"א,מדובר ב-12 מיליון דולר מגורם אנונימי. כשבקשה לברר מיהו, נענתה שעקב רגישות הנושא לא ניתן לחשוף מידע.
בחודש פברואר השנה הבטיח שר האוצר סמוטריץ' בהודעה דרמטית לבטל את כל הצווים והתקנות המקנים לאונר"א פטור מתשלום מיסים, הבטחה שלמרות המעורבות של אונר"א בפעילות הטרור של חמאס לא מומשה עד היום.
למרות הצטברות הראיות, בעולם מתנגדים לצעדים נגד אונר"א
לאחר הגילויים האלו, רק מתבקש שמדינת ישראל תפעל להתנתק מאונר"א, שכן רבים פה רואים בסוכנות גוף פוליטי במסווה של ארגון הומניטרי, שהפך לחלק מהבעיה ולא לחלק מהפתרון. אונר"א היא גוף חריג בקרב סוכנויות האו"ם השונות. היא הוקמה ב-1949 כדי לתת מענה לפליטים הפלסטינים .זו סוכנות האו"ם היחידה שפועלת עבור קבוצה ספציפית של פליטים, מבלי שנתנו לה הכלים לסייע לבעייתם. להיפך יש מי שטוען שהיא מנציחה את הפליטות.
אבל, הצעת החוק שנראית טבעית בעיניים ישראליות מעוררת זעם גדול מאוד בעולם, עד כדי איום בנקיטת צעדים נגד ישראל, שמעלה את החשש בקרב גורמי המקצוע הישראלים מהשלכות המהלך.
שרי החוץ וההגנה של ארה"ב העבירו לממשלת ישראל מכתב אולטימטום ובו התייחסות נרחבת להצעת החוק וקריאה להקפיאו, גם במחיר של הפעלת סמכויות של הרשות המבצעת. רשת פוקס ניוז פרסמה ששגריר ארצות הברית בישראל ג'ק לו פנה ליאיר לפיד, לאביגדור ליברמן ולבני גנץ, שיפעלו לעיכוב ההצבעה.
לצד ארה"ב גם רבות ממדינות אירופה הביעו חשש מהחקיקה, שרי החוץ של שבדיה, נורווגיה, דנמרק ואיסלנד הביעו דאגה מהוואקום שיווצר ללא אונר"א והוסיפו שיש לסוכנות תפקיד מרכז בכל מאמץ הסיוע ההומנטרי ברצועה. מזכ"ל האו"ם אנתוניו גוטרש כתב ישירות לראש הממשלה והתריע מפני ההשלכות ההרסניות של המהלך, בעוד במסדרונות האו"ם היו גם מי שהזהירו מפני הטלת סנקציות על ישראל, בשל ההפרה של הסכם עם האו"ם.
לצד הלחץ הבינלאומי הכבד, חשוב לציין שישנם גורמי מקצוע בישראל שסבורים שחקיקה נוקבת כל כך אינה משרתת את המטרות של ישראל כעת. גורמים המעורים בפרטים, סבורים שיהיו השלכות מרחיקות לכת להוצאת אונר"א. לגבי יהודה ושומרון, הם אומרים שאונר"א מהווה כיום הגורם החזק ביותר שמספק מענה בעיקר בנושאי החינוך, וזאת בשל העובדה שהסוכנות מפעילה עשרות רבות של בתי ספר. לדבריהם, צעדים כלפי אונר"א עלולים לגרום לסגירת עשרות בתי ספר שיובילו לכך שלעשרות אלפי ילדים לא יהיו מסגרות, שינוי שעלול להיות לו השלכות ביטחוניות.
גורמים אחרים בישראל מסתייגים מהמהלך - בגלל שאלת חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה: הם אומרים שלנוכח המאמץ ההומניטרי, ישנם ניסיונות למציאת אלטרנטיבה למתן הסיוע. אותם גורמים סבורים שאת הסטטוס של אונר"א יש לשנות יחד עם הקהילה הבין-לאומית - ולא במהלך שעלול להיתפס כמתריס נגדה, או במילים אחרות שבסוגיה הזו טוב יהיה שישראל תהיה חכמה ולא צודקת.
אם החוק יעבור מדובר יהיה ברעידת אדמה, שאת רעשיה נרגיש באזור כולו ואף מעבר. מנגד, עם דעת הקהל הנוכחית בכל הקשור לאונר"א, גם עיכוב של החוק עלול לייצר כאן לזעזוע פנימי.