בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג (ICJ) פרסם היום (שישי) את חוות הדעת המייעצת בדבר "חוקיות הכיבוש הישראלי בגדה ובמזרח ירושלים". נשיא בית הדין לצדק, נוואף סלאם: "מדיניות ההתנחלויות של ישראל מפרה את החוק-הבין לאומי; זה סיפוח זה-פקטו". סמוטריץ': "התשובה להאג - ריבונות".

עיקרי ההחלטה

  • בית הדין בהאג קרא לישראל "לסיים את פעילות ההתנחלויות, לעצור כל הקמת התנחלות חדשה ולפצות את הפלסטינים על נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהכיבוש".
  • לקביעת בית הדין, "מדיניות ההתנחלויות מאפשרת אלימות של מתנחלים כלפי הפלסטינים. ישראל נכשלת באופן מערכתי למנוע את האלימות או לאכוף את החוק".
  • "מדיניות ההתנחלויות של ישראל מנוגדת לאמנת ז'נבה ולחוק הבין-לאומי", הוסיף בית הדין. "לגוף הכובש אסור להעביר אוכלוסייה לשטחים הכבושים".
  • בית הדין דחה את הטענה שאין לו סמכות שיפוט: "יש לראות את כל שטחי הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה כיחידת שטח אחת ויש להתייחס אליה ככזו".
דיון בבית הדין בהאג (צילום: AP)
הדיון בבית הדין בהאג, היום | צילום: AP

בישראל לא הופתעו, ותקפו חזרה

מיד עם פרסום ההחלטה, הגיבו בצמרת הפוליטית הישראלית. השר סמוטריץ' צייץ: "התשובה להאג - ריבונות". השר בן גביר הוסיף: "ההחלטה מוכיחה בפעם המי יודע כמה - מדובר בארגון אנטישמי ופוליטי מובהק. אנחנו לא נקבל מהם הטפות מוסר, הגיע הזמן למשילות וריבונות".

בישראל לא הופתעו, והגיעו לדיון מאוד פסימיים: מתחילה חששו שבית הדין עלול לדרוש מישראל לעזוב את שטחי יהודה ושומרון ולקרוא למדינות העולם להפעיל לחץ על ישראל לסיים את הכיבוש. החלטה העלולה לסבך את ישראל  ולהביא לחרמות בין-לאומיים של מדינות.

מה הוביל להחלטה?

ב-30 לדצמבר 2022, קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה לבקש מבית הדין חוות דעת מייעצת בשאלות הבאות: 

  • מהן ההשלכות המשפטיות הנובעות מההפרה המתמשכת של ישראל של זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, מהכיבוש הממושך (prolonged occupation) שלו, ומההתנחלויות והסיפוח של השטח הפלסטיני שנכבש מאז 1967, לרבות צעדים שננקטים במטרה לשנות את ההרכב הדמוגרפי, אופייה ומעמדה של ירושלים, ומאימוץ חקיקה ואמצעים מפלים?
  • כיצד משפיעות המדיניות והפעולות (practices) של ישראל הנזכרים בסעיף לעיל על מעמדו המשפטי של הכיבוש, ומהן ההשלכות המשפטיות הנובעות ממעמד זה על כל המדינות והאו"ם?

השאלות נוסחו כחלק מהחלטה שכללה גינוי נרחב למדיניות ישראל בשטחים (יהודה ושומרון, רצועת עזה ומזרח ירושלים). הצביעו בעד ההחלטה 87 מדינות (ובכללן לוקסמבורג, מלטה, ארגנטינה, פולין, פורטוגל, רוסיה ואיחוד האמירויות), 26 מדינות התנגדו (ובכללן אוסטרליה, אוסטריה, ארה"ב, בריטניה, קנדה, גרמניה, הונגריה ורומניה), 53 נמנעו (ובכללן קפריסין, יוון, דנמרק, צרפת, פינלנד, הודו, יפן, הולנד, ניו זילנד ונורבגיה), ו-27 נעדרו.

מדינת ישראל הגישה לבית הדין ב-24 ביולי 2023 הצהרה קצרה יחסית, שבה טענה מדוע בית הדין צריך לדחות את הבקשה לחוות דעת מייעצת במקרה הנוכחי, מבלי להידרש לגופן של הטענות שהועלו נגדה.

מה המעמד משפטי של ההחלטה?

חוות הדעת מייעצות כשמן כן הן, בעלות מעמד מייעץ בלבד. אין להן מעמד משפטי מחייב כלפי המדינות החברות באו"ם, ולרוב גם לא כלפי מוסדות האו"ם. בהתאם, חוות הדעת אינה כוללת צווים אופרטיביים מחייבים המופנים כלפי מדינות. עם זאת, לחוות דעת מייעצות עדיין ייתכנו השלכות מעשיות של ממש: הקביעות של בית הדין נתפסות במקרים רבים כמשקפות פרשנות מקובלת של המשפט הבין-לאומי, וככאלה משפיעות על העמדות המשפטיות של מדינות.

דיון בבית הדין בהאג (צילום: AP)
להחלטה עשויות להיות השלכות על ישראל, האג | צילום: AP

עיקר הטענות שהועלו נגד ישראל

  • ישראל סיפחה למעשה את מזרח ירושלים, ועוסקת בסיפוח "זוחל" וקבוע של יהודה ושומרון למדינת ישראל. כך למשל, נטען כי הממשלה הנוכחית פועלת להעברת הסמכויות הצבאיות בשטח הכבוש לגורמים ממשלתיים באמצעות מינויו של השר בצלאל סמוטריץ', אשר הצהיר בעבר כי בכוונתו להחיל באופן מלא את החקיקה הישראלית על השטחים, כשר במשרד הביטחון שיחיל סמכויות אזרחיות על שטחי יהודה ושומרון. נטען כי סיפוח של שטח כבוש הוא אסור לפי המשפט הבינלאומי.
  • מדיניות ההתנחלויות, אשר לטענת הפלסטינים היא חלק ממדיניות הסיפוח, נועדה לשנות באופן בלתי הפיך את המציאות בשטח. כך למשל, ישראל הקצתה 60% משטחי יהודה והשומרון (אזור C) לצורך הקמת ההתנחלויות ותשתיות ביטחוניות ואחרות, והותירה רק אחוז אחד למגורי פלסטינים. עוד נטען כי ישראל מקדמת עקירה של פלסטינים בשטחי יהודה והשומרון, בין היתר בדרך של הריסת בתי פלסטינים וחשיפתם לאלימות קשה מצד גורמי ביטחון ומתנחלים.
  • ישראל שוללת שורה ארוכה של זכויות מהפלסטינים על בסיס גזעני ופוגעת בזכויות בסיסיות שלהם, בין היתר באמצעות החלת מערכות משפט שונות ביחס לישראל ולפלסטינים, ולפיכך נוקטת במדיניות של אפרטהייד. במסגרת זו נטענו טענות ביחס למעצרים שרירותיים, הריסות בתים, מניעת תנועה, פגיעה בזכות לחיי משפחה, הפקעת קרקעות והחלת ענישה קולקטיבית על פלסטינים.
  • ישראל שוללת את זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית, זכות המוגנת לפי המשפט הבינלאומי. לטענת הפלסטינים, לאור קיומה של הזכות להגדרה עצמית, אסור לישראל לבצע "מניפולציה דמוגרפית" – להעביר בכוח פלסטינים מתוך השטח הכבוש החוצה, ולהעביר מתנחלים לתוך השטח הכבוש.

נטען, כי הפועל היוצא של המדיניות והפעולות הנ"ל הוא שעצם השליטה הישראלית ביהודה ושומרון היא בלתי חוקית, וכי ישראל מחויבת להפסיק את כלל הפעולות הלא-חוקיות ולחדול מיידית משליטתה בשטח, ולפצות על הנזק שנגרם מהפעילות הבלתי חוקית.

דיון בבית הדין בהאג (צילום: AP)
קבע שיש לו סמכות שיפוט, בית הדין | צילום: AP

ההשלכות שיכולות להיות לחוות הדעת מבחינת ישראל

לחוות הדעת עשויות להיות להן השלכות של ממש באופן עקיף. כך למשל, קביעות כאלו יכולות להשליך על המדיניות של בעלות בריתה של ישראל ביחס להתנחלויות, ועל מדיניות תובע בית הדין הפלילי הבין-לאומי בחקירה הפלילית שהוא מנהל ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני (אשר מדיניות ההתנחלויות היא אחת המוקדים שלה).

קביעות אפשריות בחוות הדעת המייעצת יכולות גם להשפיע על החלטות שיפוטיות של שופטי בית הדין הפלילי הבין-לאומי, של טריבונלים בין-לאומיים אחרים, וכן גם על בתי משפט מדינתיים בתיקים שקשורים לפעולות ישראל (למשל, בהקשר של מכירת אמצעי לחימה לישראל).

עשויות להיות גם השלכות עקיפות על היכולת של מדינת ישראל לקיים יחסים ושיתופי פעולה מסחריים, תרבותיים ומדעיים עם מדינות אחרות, במיוחד כאשר שיתוף הפעולה חל גם עם אירועים או אנשים באזור יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. כך למשל, ככל שבית הדין יקבע כי מדינת ישראל מחילה מדיניות אפרטהייד ביהודה והשומרון, הדבר עלול לתת רוח גבית לתנועת ה-BDS ומאמצים של גורמים שונים להחרים את מדינת ישראל וגורמים ישראלים בהקשרים שונים.

"ניצחון לצדק"

הנשיאות הפלסטינית בירכה על החלטת בית הדין בהאג: "ניצחון לצדק ואישור זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית. ההחלטה אישרה כי הכיבוש הישראלי אינו חוקי ושעל ישראל להפסיק את כיבושה ולסיים את נוכחותה בשטחים הפלסטיניים. על הקהילה הבין-לאומית לחייב את ישראל לסיים את כיבושה באופן מוחלט ומידי, ללא הגבלות או תנאים".

גם משרד החוץ הירדני בירך על החלטת בית הדין בהאג: "משקפת את הרצון הבין-לאומי ואת הדין הבין-לאומי בתמיכה בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ובהקמת מדינתו העצמאית והריבונית. היא קבעה את אי-חוקיות הכיבוש הישראלי וההתנחלויות הישראליות. יש לחייב את ישראל להפסיק את כל הפעילות בהתנחלויות ולשים קץ לנוכחותה בשטחים בהקדם האפשרי".