הצעתו של שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל להטיל סנקציות אישיות על השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' נגנזה לאחר שלא הושגה הסכמה של כל 27 המדינות החברות באיחוד למהלך. בין המדינות שהתנגדו לסנקציות על השרים הישראלים: גרמניה, איטליה, הונגריה וצ'כיה.

בימים האחרונים שר החוץ ישראל כ"ץ ערך סבב שיחות עם מקביליו במדינות אירופה. בשיחות טען השר כי בזמן שישראל מתמודדת עם חזיתות רבות זה לא הזמן להחלטות חד-צדדיות נגדה, וכי היא צריכה לקבל תמיכה בין-לאומית, במיוחד בזמן המו"מ לעסקה לשחרור חטופים. כ"ץ הבהיר לשרי החוץ האירופים כי כל מהלך נגד ישראל מקשיח את עמדות חמאס במשא ומתן. במקביל לשיחות שקיים כ"ץ, שגרירי ישראל במדינות האיחוד האירופי פעלו כדי להעביר מסר דומה. 

ישראל כ"ץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ישראל כ"ץ | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

גם הדיון על הקריאה להשהות את ההסכם בין ישראל לאיחוד האירופי נדחה לדצמבר, כאשר בורל צפוי לסיים את כהונתו בתפקיד חודשיים לפני כן.

שר החוץ של האיחוד התייחס הבוקר לאפשרות של הטלת עיצומים על שרים ישראלים. בדיון תקדימי של שרי החוץ של האיחוד, טען בורל כי מספר שרים ישראלים "הציעו דברים שהם בגדר הזמנה לביצוע פשעי מלחמה".

ז'וזפ בורל (צילום: AP)
שר החוץ של האיחוד האירופי, בורל | צילום: AP

בורל גם טען שכמה שרים ישראלים ביטאו "דברי שנאה" נגד פלסטינים, והציעו דברים שהם "בגדר הזמנה לביצוע פשעי מלחמה". במשרד החוץ רמזו הלילה שהצליחו לסכל את העיצומים. עם זאת, שרי החוץ של כל מדינות האיחוד – יחד עם בורל – התכנסו לדיון לא רשמי על מנת לבדוק שורה של סוגיות לעתיד.

בתחילת אפריל יסיים בורל את כהונתו והוא יוחלף על ידי מישהי שנחשבת לנוחה יותר עבור ישראל, בעקבות הבחירות לפרלמנט האירופי. כ"ץ הכריז אמש שיתמודד עם "גורמים עוינים לישראל", ורמז בדבריו לבורל.

גרמניה לא צפויה לתמוך בעיצומים על גורמים ישראלים, אך גם לא להטיל וטו על החלטה שכזו. עם זאת, מדינות במזרח אירופה צפויות לסייע לישראל ולהטיל וטו, ובכך ככל הנראה לסכל את המהלך. הדיון סגור לסיקור תקשורתי.

ישראל נחשבת לבעלת ברית של האיחוד בשל הערכים המשותפים של שני הצדדים, ולכן הדיון הזה חריג במיוחד. עם זאת, כבר ביולי הוחלט על עיצומים נגד אזרחים ישראלים – בהם ברוך מרזל ובנצי גופשטיין.

השרים איתמר בן גביר ויצחק וסרלאוף עולים להר הבית
השר בן גביר בהר הבית

על הכוונת כעת השרים בן גביר וסמוטריץ', בעקבות התבטאויות שלהם, עצירת הכספים לרשות הפלסטינית והעלייה להר הבית. מה ששבר את אירופה זה ההתבטאויות בסוגיות ההומניטריות: האמירה של סמוטריץ' לפיה "זה בסדר להרעיב את עזה, אבל העולם לא ייתן" ושל בן גביר, שאמר שזה בסדר לעצור הכנסה של מים ודלק לרצועה. לכך מצטרפת גם העלייה להר הבית.

באילו עיצומים מדובר? באירופה שומרים על עמימות, אבל בין היתר הם יוכלו לאסור על כניסה ל-27 מדינות האיחוד, החרמה של נכסים פרטיים באירופה, וכן הקפאה של חשבונות הבנק של מי שיוטלו נגדו עיצומים.

מדובר בדיון תקדימי וחריג. עצם הדיון בהיתכנות של עיצומים אישיים על שני שרים בכירים בממשלה מעיד על מעמדה המידרדר של ישראל בזירה האירופית. מתחילת כהונת הממשלה, לשר בן גביר התקיימה פגישה אחת בלבד עם עמיתתו בקפריסין. דה-פקטו האישים הללו כבר מוחרמים – הם לא נועדים עם עמיתיהם ודווח שגם בארה"ב שוקלים לעשות זאת.