ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס היום (חמישי) התייעצות מדינית-משפטית בנושא צווי המעצר שעלול להוציא בית הדין הבין-לאומי בהאג נגד ראש הממשלה ושר הביטחון. במרכז הדיון האזהרה החריפה של גורמי המקצוע שמסבירים כי חייבים להתקדם בנושא ועדת חקירה בלתי תלויה בשביל למנוע את הוצאת צווי המעצר. לשכת נתניהו: בדיון נבחנו מספר דרכי-פעולה נוספות. אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל: "למישהו נשמע הגיוני שהנחקר יהיה חוקר?".

בדיון הפצירו גורמי המקצוע בראש הממשלה להחליט במהירות על מנגנון בדיקה עצמאי ובלתי תלוי של אירועי 7 באוקטובר. לדבריהם, זאת הדרך הטובה ביותר למנוע צווי מעצר בין-לאומיים נגדו ונגד שר הביטחון. ב-26 לאוגוסט התובע בהאג אמור להגיש את תשובתו להסתייגויות השונות, ומאז הוא יכול להוציא צווי מעצר. הערכה בישראל היא שהצווים יכולים להגיע כבר באמצע ספטמבר ולכן וחייבים להגיע להחלטות לגבי מנגנון הבדיקה ולהוציאו לפועל.

בדיון משתתפים הצוות הבין-משרדי המיוחד שפועל עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וגורמים נוספים. במהלך הדיון הדרמטי, כל הגורמים דחקו בנתניהו לגבש מנגנון בדיקה ישראלי עצמאי, בדמות ועדת חקירה ממלכתית – אך הדיון הסתיים כשראש הממשלה לא קיבל החלטה. בין הממליצים על ועדת חקירה ממלכתית נמצא גם לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט בין-לאומי, רועי שיינדורף, שמייעץ לראש הממשלה נתניהו.

עוד בנושא - סיקור N12

במהלך הדיון, הועלתה גם אפשרות של הקמת ועדת בדיקה ממשלתית על פי חוק הממשלה סעיף 8 כמו ועדת וינוגרד אחרי מלחמת לבנון השניה או ועדת טירקל שהוקמה אחרי משט המרמרה. רוב גורמי המקצוע תמימי דעים שוועדת חקירה ממלכתית עדיפה בהרבה כי היא עומדת בתנאים של בדיקה עצמאית ובלתי תלויה, בעוד שוועדת בדיקה ממשלתית ממונה על ידי הממשלה עצמה והיא לא בלתי תלויה. רה"מ ביקש לבדוק איך תתקבל ועדה ממשלתית בעיני בית הדין ובעיני בעלות הברית.

יש אפשרות לשר הביטחון להעניק לוועדה הממשלתית סמכויות כמו של ועדה ממלכתית, אך גם המהלך הזה טרם קיבל את אישור ראש הממשלה. במערכת המשפטית והצבאית חוששים שהזמן הולך ואוזל, וההערכה היא שגם אחרי שהוגשו הרבה הסתייגויות לבית הדין, ככל שהזמן חולף אנחנו חייבים להתחיל להפעיל את ועדת החקירה וכלל שהזמן חולף המנגנון של חקירה בלתי תלויה יהיה פחות יעיל והם יהיו חשופים לצווי מעצר.

משאיות סיוע הומניטרי נכנסות לרצועת עזה דרך רפיח (צילום: רויטרס)
משאיות סיוע הומניטרי נכנסות לרצועת עזה דרך מעבר רפיח, בדצמבר האחרון | צילום: רויטרס

ההמלצה החד-משמעית של הצוות הבין משרדי המיוחד שהוקם, היא להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את הנושא ההומניטרי של אחרי אירועי ה-7 באוקטובר. לפי גורמי המקצוע, הקמה מהירה של גוף הביקורת הזה, שהדגש הוא על עצמאיותו - זו הדרך היחידה מבחינתם להתמודד עם צווי המעצר.

מנגנון בדיקה עצמאי להתנהלות הממשלה בכל מה שקשור לסיוע ההומניטרי, זה המפתח היחיד כדי למנוע בוודאות את הוצאת צווי המעצר. לפי חברי הצוות הבין-משרדי, ועדת חקירה ממלכתית תפעיל את עקרון המשלימות. לפני כחודשיים מסרה בהרב-מיארה מכתב לנתניהו, שבו קראה לו להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי המלחמה "בהקדם".

"עמדתנו המקצועית היא כי ועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון החוקי המתאים לבחינת סוגיות בהיקף ובמידת החשיבות הלאומית של אירועי מלחמת חרבות ברזל", ציינה בהרב-מיארה. "ועדה כזו היא האמצעי המיטבי להתמודדות עם הסיכונים הנוכחיים במישור המשפטי הבין-לאומי, אשר אם יתגשמו עלולים להוביל לפגיעה משמעותית באינטרסים של המדינה, וכמובן בראש הממשלה ובשר הביטחון באופן אישי. ייתכן שאף בגורמים נוספים".

שופטי בית הדין הבין-לאומי מאפשרים ל-70 מדינות וארגונים שונים להגיש הסתייגות, וכ-30 מדינות צפויות להסתייג. בין המדינות נמצאות גרמניה וארצות הברית שאינה חברה בבית הדין הבין לאומי ואינה מכירה בסמכותו, ולמעשה מתייצבת לצד ישראל. לטוענות בעד ונגד ההחלטה יש עד 6 באוגוסט להגיש את ההסתייגויות, וכל אחת מהן יכולה לפרסם מסמך בן עשרה עמודים. גם לתובע הראשי תינתן זכות לערעור.

תביעה כנגד ישראל בבית הדין בהאג (צילום: רויטרס)
השופטים בבית הדין בהאג, בדיון על המלחמה בינואר | צילום: רויטרס

איל אשל, אביה של התצפיתנית הגיבורה רוני אשל וממקימי ועדת החקירה האזרחית, בתגובה לדיווחים על כך שנתניהו בוחן הקמת ועדת חקירה ממשלתית לאסון השבעה באוקטובר: "לא יקום ולא יהיה. ‏למישהו זה נשמע הגיוני שהנחקר יהיה החוקר? ‏נתניהו, אני מבקש ממך. אל תגרור אותנו למגרש הפוליטי. ‏אלחם בזה בכל כוחי. זו התחייבות".

לשכת ראש הממשלה: ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים היום ישיבה נוספת בהשתתפות הדרג המדיני הרלוונטי והייעוץ המשפטי לממשלה בנושא בית הדין הפלילי הבין-לאומי. בישיבה חזרה היועמ"שית על עמדתה לגבי הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת המצב ההומניטרי בעזה. אולם, גם לשיטת היועמ"שית עצמה - אין כל ודאות כי הקמת ועדה זו תוביל לביטול הבקשה להוצאת הצווים. לפיכך, בדיון נבחנו מספר דרכי-פעולה נוספות.