התגובה הישראלית לחרם: "צוות טורקיה" התכנס היום (שישי) במשרד החוץ כדי לדון בהחלטה של טורקיה לנתק לחלוטין את קשרי המסחר שלה עם ישראל. הצוות, בראשות שר החוץ ישראל כ"ץ, החליט לפנות לפורומים כלכליים כדי שיטילו סנקציות על אנקרה וגם לפעול לפגוע בקשרי המסחר שלה עם הרשות הפלסטינית ועזה. 

נשיא טורקיה ארדואן הסביר כי חרם הסחר על ישראל "נועד כדי לכפות הפסקת אש בעזה". לדבריו, "המטרה היחידה שלנו כאן היא לאלץ את ממשל נתניהו, שיצא משליטה עם התמיכה הצבאית והדיפלומטית של המערב, להפסקת אש. המטרה תושג כאשר תוכרז הפסקת אש ותאפשר כמות מספקת של סיוע הומניטרי להיכנס לעזה".

בצוות הוחלט לצמצם את הקשרים הכלכליים בין טורקיה לרשות הפלסטינית ולעזה. "טורקיה היא מדינת הייבוא הכי גדולה לרש"פ, וסך הייבוא שלה לרש"פ עומד על כ-18%", הסבירו במשרד החוץ. בנוסף, הוחלט לפנות לפורומים כלכליים בינ"ל לבחינת סנקציות כנגד טורקיה על הפרת הסכמי הסחר וגם למצוא חלופות בטווח הזמן המיידי אלטרנטיבות למשק הישראלי בשלל תחומים ומוצרים. לדברי השר, הוא פנה לשר האוצר סמוטריץ' כדי לקדם חבילת סיוע למגזרי ייצוא בישראל שעשויים להיפגע מההחלטה הטורקית.

שר החוץ ישראל כ"ץ התייחס לצעדים של ישראל נגד טורקיה: "לא ניכנע לסחיטה ולאיומים של ארדואן. הכלכלה הישראלית יותר חזקה מדיקטטור כמו ארדואן שמפר הסכמים ופועל בשירות החמאס. מי שנוקט בצעדים חד צדדיים נגד הכלכלה הישראלית, יקבל תשובה כואבת והולמת.

עוד הוסיף השר כ"ץ: "ארדואן רוצה לפגוע בישראל, אבל יפגע בעיקר בכלכלה הפלסטינית. עוד צעד 'מבריק' של הדיקטטור שחולם להיות סולטן. הנחיתי לצמצם כל קשר כלכלי בין ארדואן ובין הרשות הפלסטינית ועזה. ישראל תייצר אלטרנטיבות ליבוא מטורקיה ע"י הגדלת הייצור המקומי ומציאת חלופות מדיניות ליבוא. הכלכלה הישראלית חזקה והכלכלה הטורקית תיפגע הרבה יותר מהכלכלה הישראלית בשל מאזן הסחר בין המדינות. זו טעות שארדואן עוד יתחרט עליה".

שר הכלכלה ניר ברקת נפגש עם מזכ״ל ה-OECD (צילום: תקשורת שר הכלכלה)
שר הכלכלה ניר ברקת נפגש עם מזכ״ל ה-OECD | צילום: תקשורת שר הכלכלה

שר הכלכלה ניר ברקת נפגש היום בפריז עם מזכ״ל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ה-OECD מתיאס קורמן והגיש תלונה נגד טורקיה. "ארדואן הוא רודן, על אירופה לשים לו גבולות לאור ההפרה של חוקי הסחר הימי", אמר ברקת. "המהלך הקיצוני של טורקיה עלול לייצר אפקט מתגלגל ולפגוע בשרשראות אספקה בעולם. מדובר בהפרה של איזור הסחר החופשי הבילטרלי בין המדינות, הפרה של הסכמי ארגון הסחר העולמי ה-WTO וארגון ה-OECD".

בישראל תוקפים: "כלכלת ישראל מספיק חזקה בשביל למצוא חלופות ליבוא מטורקיה"

בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי עצירת קשרי המסחר של טורקיה ישראל צפויה לשבש בעיקר את יבוא החומרים לתחום הבנייה ובראשם פלדה טבעון - בדומה לסנקציות הקודמות שעליהן הכריזה טורקיה על יבוא לישראל. נשיא התאחדות התעשיינים ד״ר רון תומר אמר: "בעוד ארדואן עושה - ישראל מתרפסת. יש להטיל כבר כעת מכסי מגן של 100% לשלוש שנים על כל הייבוא מטורקיה".

 

לפי נתוני התאחדות התעשיינים סך ייצוא הסחורות והשירותים הישראלי המוערך לטורקיה בשנת 2022 הסתכם בכ-2.4 מיליארד דולר, נתון המשקף עלייה של כ-448 מיליון דולרים בהשוואה לייצוא בשנת 2021 שעמד על כ-1.9מיליארד דולר (כ-23%).

 כ-54% מסך ייצוא הסחורות והשירותים מישראל לטורקיה מקורו בכימיקלים ומוצרי תעשיות כימיות, וכ-11% מקורו במתכות בסיס. כ-15% מהייצוא מקורו במוצרים אחרים (בעיקר מוצרים שאינם מסווגים ומוצרי נייר וקרטון).

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס גם הוא להחלטה של ארדואן: "מדובר בחדשות מצערות מאוד, לאורך השנים הקפידו במגזר העסקי בשתי המדינות שלא לערב יחסים כלכליים עם התפתחויות פוליטיות וחבל שהרשויות בטורקיה לא שומרות על מסורת זו. המפסידים העיקריים מהמהלך של ארדואן הם הסוחרים הטורקיים ולא מדינת ישראל. כלכלת ישראל מספיק חזקה בשביל למצוא חלופות ליבוא מטורקיה וכך נעשה גם אנחנו בלשכת המסחר, נסייע לכל חברי הלשכה שמקיימים קשרים מסחריים עם התעשייה הטורקית לאתר יעדי יבוא חדשים. כולנו תקווה שגם המשבר הזה יחלוף במהרה ונחזור לעשות עסקים עם המגזר העסקי בטורקיה, אנחנו למודי משברים מול ארדואן והממשל הטורקי, ובטוחים שגם זה יעבור".