בישראל חוששים מצווי מעצר נגד בכירים ישראלים, ועל פי ההערכות, בית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג יוציא צווים נגד רה"מ בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי עוד השבוע. הערב (ראשון) דיווחנו ב"מהדורת החג" כי נתניהו מקיים התייעצויות רבות ואינטנסיביות סביב הסוגיה, שאת הטיפול בה מוביל ראש המל"ל צחי הנגבי.
מקורות פוליטיים אמרו כי לראש הממשלה יש "חשש גדול" מהאפשרות שהצווים יוצאו, ויש ניסיון לפעול בכל הערוצים האפשריים כדי למנוע קבלת החלטה שכזו בידי תובע בית הדין כרים ח'אן. הערב פרסמנו לראשונה כי אלו לא רק שמועות, ולמעשה בישראל התקבלו אינדיקציות מגורמים משפטיים בכירים שהתובע "בשל" לקבלת ההחלטה, ולצד צווי מעצר שהוא שוקל להוציא לבכירי חמאס - הוא שוקל להוציא צווי מעצר גם לבכירים ישראליים.
הסיבה המרכזית להוצאת הצווים היא לא מספר ההרוגים ברצועה אלא הסיפור ההומניטרי. התובע חושד שישראל לא רק שלא הכניסה מספיק סיוע לרצועה, אלא שבלמה ועצרה ביודעין הכנסת סיוע שכזה, וגרמה למצבי רעב, וזה במקביל לבכירי המדינה שמתהדרים במדיניות שנוגדת את הדין הבין-לאומי. כשכניסה לרפיח בפתח - וכשיש חשש בעולם מאסון הומניטרי שם, ברור שהתובע מוצא שעת כושר מבחינתו.
נוכח השמועות על האפשרות שבית הדין הפלילי הבין-לאומי יוציא צווי מעצר נגד בכירים בישראל, שר החוץ ישראל כ"ץ הנחה את כל נציגויות ישראל בעולם להיערך מיד להתפרצות גל אנטישמי אנטי-יהודי ואנטי-ישראלי חמור בעולם, כולל הגברת האבטחה.
על רקע הדברים, הרמטכ"ל הלוי אישר היום את התוכניות המבצעיות לכניסה לרפיח, וכאמור, בגזרה המדינית שר החוץ ישראל כ"ץ הנחה לתגבר אבטחה בנציגויות ישראל בעולם ולהיערך להתפרצות גל אנטישמי. "בשל חומרת האיום על הקהילות היהודיות בחו"ל, הנחה כ"ץ לשתף גם ארגונים יהודיים בחו"ל בצורך להיערך להליכים אפשריים מסוג זה, כולל תיאום הגברת האבטחה סביב מוסדות יהודיים מול השלטונות, ופנה לשר עמיחי שיקלי, הממונה על המאבק באנטישמיות, לפעול גם הוא בנושא", נמסר מלשכתו של כ"ץ.
בריאיון לחדשות 12 אמש, אמר שר החוץ כ"ץ: "בשביל עסקה נשהה את הפעולה ברפיח". חבר הקבינט התייחס למו"מ הקדחתני לשחרור החטופים והצהיר שהוא "בעדיפות ראשונה" - גם במחיר השהיית הפשיטה המתוכננת של צה"ל ברפיח". על החשש מצווי מעצר אמר: "זו צביעות מוחלטת, גם אם צריך לשבת בארץ ולא לצאת. אף אחד לא ימנע מאיתנו להגן על האינטרסים הביטחוניים של האזרחים ולתת לחיילי צה"ל לפעול. אנחנו לא נירתע".
בישראל כאמור נערכים להוצאת הצווים של בית הדין הבין-לאומי, ועל פי דיווח, בכירים בממשל האמריקני הביעו חשש מפני הפרה ישראלית של החוק הבין-לאומי. למה למעשה שוקל בית הדין להוציא את הצווים? מה יהיו ההשלכות הקרובות, והאם בכלל ננקט הליך דומה נגד מדינה דמוקרטית אחרת? זו המשמעות הדרמטית של הוצאת צווי מעצר לבכירים ישראלים בהאג.