עם הלחץ הגובר סביב עסקת חטופים נוספת בתיווכה של קטאר, עולה השאלה איך הגענו למצב המורכב שבו אנחנו צריכים להיעזר במדינה כה שנויה במחלוקת לטובתנו - ואיך עלינו להתייחס אליה כדי להשיג את האינטרסים שלנו?
ד"ר מיכל יערי, מרצה מומחה למדינות המפרץ באוניברסיטת תל אביב ובפתוחה, טוענת שקטאר מיצבה את עצמה כמתווכת, על ידי כך שהיא אותתה לסביבה את המסרים הנכונים. "היא אומרת מראש 'כל הדלתות שלי פתוחות למי שרק רוצה לדבר איתי'", מסבירה ד"ר יערי, "לכן קטאר היא שחקנית מפתח שיכולה לדבר עם כולם".
אל"מ במיל' יגאל כרמון, מייסד ממרי ויועץ לשעבר לרה"מ למאבק בטרור, מגדיר מצידו את הנסיכות המפרצית בתור מדינה איסלאמיסטית שיש לה "שני פרצופים". לטענתו, קטאר קונה את מקומה בכסף, דרך רכישה של קבוצות כדורגל ואירועים, כמו המונדיאל. מבחינתו, מדובר ב"Sportwashing".
כניסתה של קטאר "תחת האלנוקה"
ההשפעה הקטארית קיבלה "גושפנקה ממוסדת" ממדינת ישראל בעקבות צעדות השיבה שחמאס הוביל בשנת 2018. הצעדות יצרו התלקחויות שבועיות בין עזה לישראל, דבר שגרם לממשלת נתניהו לחפש פתרון קבע.
"ישראל רצתה שלושה דברים", טוענת ד"ר יערי, "שקט, או במילים אחרות יציבות ביטחונית, החלשת הרשות הפלסטינית על ידי חיזוק החמאס ושהכסף הקטארי ייכנס לחמאס במקום הכסף האיראני". ירון בלום, לשעבר מתאם השבויים והנעדרים, גם התייחס לנושא: "קטאר נכנסה מתחת לאלונקה. הרשות הפסיקה לשלם לפקידות שלה ברצועת עזה. ישראל מצאה את המדינה התורנית", עוד טען בלום שכשזה מגיע לקטאר, מדובר באנשים "שאפשר לדבר איתם", ש"מילה שלהם זאת מילה".
בעקבות ההחלטה להיעזר בקטאר, נציג המדינה, מוחמד אל-עמדי, נהיה האחראי על העברת מזוודות הכסף שהממשלה אישרה לתוך הרצועה, על כן קיבל את הכינוי "השגריר הקטארי".
"זה דבר שהוא בלתי נתפס", אומר כרמון, "הרצי הלוי, בהיותו אלוף פיקוד הדרום, נסע עם ראש המוסד יוסי כהן, כדי לבקש עוד כסף לרוצחי חייליו. כמובן שהוא לא העלה בדעתו שזה מה שהוא עושה". ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת "צלצל" במוסד, והיום מומחה למלחמה כלכלית בטרור, נזכר ברקימת העסקה: "אנחנו התנגדנו לחלוטין אבל אף אחד לא שאל את דעתנו ואף אחד לא רצה לשמוע. אנחנו ידענו את המשמעויות של כניסת הכסף הקטארי. זה כסף שנכנס בלי פיקוח ובלי בקרה".
שיטת המזוודות הממוסדת נתפסה כפתרון ש"עובד" עד מאי 2021. אז, במבצע שומר החומות, התגלה שחמאס משתמש בכסף כדי לממן את המנהרות ברצועה וכדי לשפר את יכולותיו הצבאיות. בעקבות זאת עלתה השאלה אם צריך לשנות גישה.
"ממשלת ישראל במקום לנטרל את קטאר מעזה, אפשרה לה לבסס את החמאס שם", טוען כרמון וממשיך: "גם ימים לפני 7 באוקטובר, הקטארים שאלו, וידעו טוב מה הם עושים, אם להמשיך להזרים את הכסף. כמובן שהם קיבלו את התשובה 'כן'".
עם זאת, כבר יום לאחר 7 באוקטובר, קטאר כבר הציעה את עצמה בתור מתווכת פוטנציאלית בין הצדדים ואף נתפסה בתור הגורם הרלוונטי ביותר לתיווך שכזה על ידי מנהיגי המערכת הביטחונית, ובראשם ראש המוסד דדי ברנע. זאת משום ה"משחק הכפול" של קטאר - מצד אחד, הנסיכות היא בעלת קשרים חזקים עם המערב ומצד שני מעניקה מקלט מדיני למנהיגי חמאס בשטחה ומושקעת במובנים רבים ברצועת עזה.
היחס של ישראל לקטאר
על רקע הקריסה החוזרת ונשנית של עסקת חטופים נוספת, נשאלת השאלה איך ישראל צריכה להתייחס לקטאר על מנת להוציא עסקה לפועל. האם להודות לה ולפאר את מעמדה? או דווקא להדגיש את היותה המדינה שמספקת חמצן לטרור? האם נדרש כאן ליטוף - או סטירה?
"התנהגותו של נתניהו מראה שהוא שבוי, חטוף ומשת"פ של קטאר", טוען כרמון, "הוא לא סוגר את אל-ג'זירה. הוא פוחד מהם. העובדה היא שהוא לא אומר אף מילה רעה נגד קטאר. פעם אחת הוא אמר שהם כמו האו"ם. הם כמו האו"ם? הם הכריזו עלייך מלחמה".
עם זאת, בפועל היחס העדין אל קטאר כבר נסדק בזמן האחרון. בצמרת המדינית העלו את רף ההתבטאויות הביקורתיות נגד קטאר - שתדמיתה המדיני חשובה לה יותר מכול. קטאר מצידה, לא נשארה חייבת והביעה ביקורת בעצמה. ראש הממשלה הקטארי, מוחמד א-ת'אני, אמר בעקבות התבטאויות הצמרת המדינית שאי אפשר להשאיר את אזור המזרח התיכון בידיהם של פוליטיקאים "הרפתקניים שחושבים רק על טובתם האישית", בהתייחסות לראש הממשלה נתניהו.
סביב נושא זה, נותר סימן שאלה - האם שינוי הכיוון ביחס לקטאר מוכיח את עצמו? מה מועיל יותר מול המדינה החמקמקה הזאת? אסטרטגיית החיבוק והפירגון או אסטרטגיית ה"שיימינג"?
האינטרס הקטארי
ללא ספק היחסים בין ישראל לקטאר עתידים לעבור עיצוב מחדש. עם זאת, זה לא יקרה כל עוד לקאטרים יש יכולת להשפיע על גורלם של 133 החטופים שעדיין נמצאים בידי חמאס. לטענת חלק מהמומחים יש כבר עכשיו מה לעשות, אך לא בטוח בכלל אם זה ישפיע על קטאר.
"בלי קטאר לחמאס לא יהיה קיום. אני פונה למשפחות ואומר להן - אם תשקיעו 5 אחוז מפעולותיכם נגד הממשלה לפעולה נגד קטאר, החטופים כבר היו בדרך חזרה", קורא כרמון.
ראש יחידת "צלצל" לשעבר, ד"ר לוי, חושב שישנה סיבה לפסימיות: "לקטארים יש את המנוף הכי משמעותי להשפיע על החמאס אבל הם לעולם לא יפעילו אותו". לטענתו, "זה כמו לבקש מאבא לפעול בצורה הכי קשה נגד הבן שלו". עוד הוא טוען שנכון לבקש מהקטארים לבצע שלושה מהלכים קריטיים מול החמאס - גירוש הפעילים, הקפאת כל הכספים לארגון ולהודיע לסינוואר שאם לא ישחרר את החטופים הוא לא יקבל עוד כסף. עם זאת, ד"ר לוי מדגיש בשנית כי "הקטארים לא יעשו את זה".
"מדינת ישראל צריכה להחליט אם קטאר היא אויב או שקטאר היא בת ברית", אומר ד"ר לוי, "לדעתי קטאר היא אויב לא פחות מאיראן. רק שאם איראן עושה זאת בגלוי, קטאר עושה את זה ב-Killing me soflty - הריגה ברכות".