בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג יתכנס בשבוע הבא לדון בתביעה שהגישה דרום אפריקה על "רצח עם בעזה". בצל החשש להוצאת צו מניעה מיידי שיורה על הפסקת הלחימה, אמר היום (רביעי) גורם מדיני כי ישראל תהיה חייבת להתייצב בבית הדין ואפילו לצרף שופט מטעמה. עוד הוא התייחס לחיסול בכיר חמאס סאלח אל-עארורי ברובע הדאחיה בלבנון ולקשר לחטופים, ואמר כי "העובדה שקטאר לא הודיעה על השהיית המשא ומתן היא סימן אופטימי".
הגורם המדיני גם דחה בתוקף את התבטאויות יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', והבהיר: "ישראל לא מנהלת משא ומתן עם שום מדינה על הגירה מרצון. אנחנו לא בלופ ולא שמענו על זה". אלה אשליות חסרות בסיס. אף מדינה לא תקלוט עזתים. לא מיליון ולא 5,000".
ישראל חתומה על האמנה למניעת רצח עם שממנה יונק בית הדין, ולכן החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל תופיע לפני בית הדין ואף שוקלת לצרף שופט מטעמה. גם מגישת התביעה, דרום אפריקה, תוכל לצרף שופט מטעמה.
"הדעות של כל הגורמים הן שאין דילמה וחייבים להתייצב לפני בית הדין", אמר הגורם המדיני. "כל הגורמים סברו כך. אין התלבטות כי כרגע אין לנו טרוניה כלפי בית הדין. הוא מחויב על פי האמנה שהקימה אותו לדון בתביעה שהוגשה נגד מדינה שחתומה על האמנה. ישראל חתומה על האמנה הזו בגאווה כדי שלא יחזור שוב האירוע הכי נורא שקרה לעם היהודי. האמנה קובעת שאין שיקול דעת לבית הדין והוא לא יכול להימנע מלדון".
"אילו היינו מחרימים, היו שואלים אותנו למה. מבחינה עקרונית ומקצועית אנחנו חייבים להשתתף בדיוני בית הדין. אם לא היינו משתתפים, ההערכות הן שזה לא היה משנה את העובדה וזה היה מתקיים בהיעדר הגנה. אם יהיו התנהגויות פסולות ולא מקצועיות, השאלה הזו תעלה מחדש אבל בעת הזו ההחלטה הייתה לכבד את התהליך".
"אנחנו נענים לתהליך שבו נוכל למנות שופט מטעמנו", המשיך הגורם. "איש שהוא מטעמנו יישב בכל הדיונים, יצביע וישתתף. הוא והנציג הדרום אפריקאי מקזזים זה את זה ואכן יהיה מישהו כזה. אנחנו בתהליכי בירור ראשוניים מי זה יהיה. אני מעריך שתהיה החלטה גם כאן תוך יום או יומיים. לא הייתה פנייה לאלן דרשוביץ".
עוד אמר הגורם כי ישראל החליטה לצאת למהלך המשפטי מול דרום אפריקה וכי "הכוונה היא לנהל מערכה בין-לאומית כדי להוכיח שההליך מופרך". לדבריו, "אנחנו כמובן נוציא את ההחלטה להתייצב. צריך למנות טוענים. יש לנו יועצים משפטיים במלל ובייעוץ המשפטי לממשלה ובמשרד החוץ והמשפטים. הם יהיו בצוות כשיהיה הליך בהאג. אנחנו פונים לטוענים, לליטיגטורים שיהיו בעלי ידע מובהק בהופעה בבית הדין. לא פרסמנו מי הסכים כי יש פנייה שהיא בתהליכים. נודיע על כך לבית הדין ולציבור בתוך יום או יומיים".
הדיונים על הצו עצמו, שישראל מאמינה שתצליח למנוע את הוצאתו, יתקיימו ב-11 וב-12 בינואר, קרי בימים חמישי ושישי הבאים. "אנחנו לא מכירים תהליך של צווי מעצר בסעד הזמני אבל הם יכולים בסוף הדיון המהותי - בעוד שנים - אם תהיה החלטה - הם יכולים להטיל סנקציות ולבקש מבית הדין הפלילי לדון בכך ולבקש ממועצת הביטחון של האו"ם לדון", ציין הגורם. "בסעד הזמני יכולות להיות החלטות שתהיינה להן השפעה על מדינות שונות בהתנהלות מול ישראל".
"בית הדין הספציפי הזה מעולם לא עסק בתביעה נגד ישראל. בבתי דין אחרים כן, אבל בזה הספציפי כן", הוסיף הגורם. לדבריו, "יש מדינות, כמו ארה"ב, גרמניה, צרפת ואוסטרליה, שהשופטים שלהן תומכים בישראל ולא בחמאס. לא יכולים לומר כיצד יתנהל הדיון עצמו. יש מדינות שהן נגדנו או בעדנו אבל השופטים שלהם הם עצמאיים והם נבחרו לקדנציה אחת שאי אפשר להדיח אותם. חלקם הגדול באים ממדינות שאין להן משפט מוטה בבסיסו".
לדברי הגורם, בית הדין לא פנה לישראל בשום דבר למעט ההודעה על התביעה. "זה נכון שהתביעה של דרום אפריקה שמונה 84 דפים עוסקת כל כולה בפעולות בעזה", אמר. "רוב הטענות מגוחכות אבל יש שם פרק שעוסק באמירות של פוליטיקאים ישראלים שמצביעות לכאורה על חריגה מהכללים הנהוגים בלחימה. חלק מהפוליטיקאים האלה הכחישו מה שאמרו או חזרו במה שאמרו או לא שותפים לקבלת ההחלטות אבל התביעה עושה בזה שימוש כדי להראות שהמדיניות הישראלית מפרה את אמנת הג'נוסייד".