אחרי תשעה חודשים ארוכים זה סוף סוף קרה: ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש אתמול (רביעי) עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בפעם הראשונה מאז שנבחר שוב. הפגישה ארכה כשעה, ולפי גורם מדיני עיקר הפגישה עסק בנושא הנורמליזציה עם סעודיה – ולא בשאלה אם יהיה הסכם אלא כיצד מגיעים אליו.
ביקור נתניהו בארה"ב - סיקור N12
- ביידן ונתניהו אופטימיים לגבי סעודיה: "לסיים את הסכסוך הערבי-ישראלי"
- ויתורים לפלסטינים ותוכנית גרעין סעודית: כל הפרטים מהפגישה
- לא בגלל ישראל: המכשול הגדול לפני ההיסטוריה עם סעודיה
בפגישה נדונה גם הסוגיה הפלסטינית, והגורם המדיני אומר כי הם יהיו חלק מהתהליך אבל לא תהיה להם זכות וטו עליו. באשר לנושא העשרת האורניום על אדמת סעודיה, לא נאמר מה בדיוק העמדה – אבל הגורם המדיני הבהיר כי ישראל וארה"ב חולקים את אותה העמדה. גם נושא המהפכה המשפטית עלה במהלך השיחה, אך עיקרה היה ההסכם עם סעודיה.
האירוע הדרמטי הוא לא הרפורמה | עמית סגל
בפרספקטיבה היסטורית, יש במסיבת העיתונאים הזאת אירוע דרמטי, והוא לא נושא הרפורמה המשפטית. אף פעם לא שמענו ככה, לא את ביידן ולא את נתניהו, מדברים על הנושא הסעודי באופן כל כך גלוי. דיברו מסביב, על הזדמנויות חדשות ואפילו הזכירו את ערב הסעודית, אבל כשביידן אומר על נורמליזציה עם סעודיה ש"לפני 10 שנים היית אומר שאולי שתינו משהו" ונתניהו אומר "שלום עם ערב הסעודית שיסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי", זה אירוע דרמטי ביותר.
כאשר נתניהו נסע לעיר נאום שבערב הסעודית, בבית המלוכה זעמו על כך שהפגישה פורסמה כי הם ראו בצעד הזה שימוש של נתניהו בפגישה לצרכים פנימיים. חלפו שלוש-ארבע שנים, הנושא הזה על השולחן, הסעודים בוודאי לא היו נותנים לאירוע הזה לקרות בלי הסכמתם. האירוע הזה מאוד משמעותי.
כשביידן אומר לנתניהו: "אני מקווה לראות אותך בבית הלבן עד לסוף השנה", הוא מתכוון לגן הוורדים או למדשאה של הבית הלבן – לטקס חתימת ההסכם עם סעודיה. הוא לא מתכוון לעוד פגישה רגילה בין ראש הממשלה לנשיא. מבחינת לוח הזמנים כאשר מדברים על לפני סוף שנת 2023, יכול להיות שכל הקשירה של הנושא לרפורמה המשפטית היא קצת מאולצת.
יכול להיות שתהיה פריצת דרך עם סעודיה עוד לפני שבג"ץ יכריע בדיון על עילת הסבירות. מבחינת נתניהו, אירוע סעודיה יכול להיות כל כך גדול כך שאחריו הוא יוכל לומר לשותפים שלו לסיים את האירוע.
הבחירה של נתניהו: ה"בייס" או המורשת | דנה ויס
אנחנו צריכים לעשות רגע "זום אאוט" ולראות שמדובר באירוע מאוד מאוד משמעותי. לפני שנתיים לא היינו מאמינים שתונח פה אופציה לנורמליזציה עם סעודיה. מעבר לכך, הנשיא ביידן לא מטאטא את הקשיים מתחת לשולחן ואומר שיש פה הזדמנות ושיש גם קשיים. הוא מונה את הנושא הפלסטיני, כלומר המסלול להגיע לשתי מדינות, ואת העניין של הערכים הדמוקרטיים ואי ההסכמה לגבי איראן.
ברור שביידן רוצה, וכנראה מעריך שהוא יכול להביא הסכם עם סעודיה. הוא אומר יש כאן "עניין ענק", אבל הוא גם שם באופן מאוד ברור את המחיר לנתניהו. הוא דורש שיהיה שקט בחזית המהפכה המשפטית, עם הכרה בפתרון שתי המדינות ושקט בגזרת איראן. ביידן למעשה מעמיד את נתניהו בפני ברירה: תבחר בין ה"בייס" לבין המורשת שלך. הוא מזכיר את דוד בן גוריון פעמיים, ואומר לנתניהו: יש לך הזדמנות להפוך למנהיג היסטורי.
אם שופטים לפי מה שנתניהו אמר בפגישה, והעובדה שגם הוא מעלה את הרף ומדבר על האפשרות "לשים סוף לסכסוך הישראלי-ערבי", כנראה שהוא מעוניין ללכת לכיוון הזה. בשורה התחתונה, ביידן דיבר אל הציבור הישראלי לא פחות מאשר לנתניהו. המסר שלו לציבור הישראלי: זה אפשרי, ואם זה לא קורה – תדעו למה.
דבר נוסף ששמעתי בהצהרות הוא שנתניהו עושה כל מאמץ ויוצא מגדרו במתן מקום למנהיגות של ביידן, והוא אומר משהו מאוד משמעותי: "בהנהגה שלך זה אפשרי". נתניהו הוא שחקן גם בזירה הפוליטית האמריקנית, הוא נחשב ל"מגן הרפובליקנים" או תומך משמעותי שלהם. העובדה שהוא נותן כזו רוח גבית למנהיגות של ביידן היא דבר מאוד משמעותי. כמה מילים נתניהו הקדיש לאיראן? מדובר בהצהרה מול נשיא שבה הוא התייחס הכי פחות לאיראן מזה הרבה מאוד שנים.
נתניהו השווה למינימום של ביידן והעלה | יאיר שרקי
העובדה שנתניהו התייחס למהפכה המשפטית, אחרי שביידן העלה את הנושא, היא צעד חכם מבחינתו. הדברים של ביידן בנושא היו די "דלי שומן", הוא פחות או יותר פירט את הנושאים שעליהם צריך לדבר: פתרון שתי המדינות, מניעת נשק גרעיני מאיראן והערכים המשותפים. נתניהו השווה והעלה. אם ביידן דיבר על נורמליזציה, נתניהו כבר דיבר על שלום. אם ביידן הזכיר את "האיזונים והבלמים", נתניהו בא ואמר "ישראל מחויבת לדמוקרטיה".
בסופו של דבר, ביידן לא היה יכול שלא לומר מילה – אבל הוא אמר את המינימום בנושא המהפכה המשפטית. השניים האלו נפגשים, ללא אף מילה על למה זה קורה כל כך מאוחר מדי וגם לא במקום הנכון.