אחרי שישראל ספגה בימים האחרונים גינויים מכמה מדינות בנסיבות שונות, בנוסף לאי הזמנה של רה"מ לביקורים רשמיים בארה"ב ובאיחוד האמירויות ולאחר שיחת אזהרה של האחרונה לנתניהו, אפשר לומר שיחסיה של ישראל עם כמה מבעלות בריתה נמצא בשפל שלא נראה שנים.

יחסי ארה"ב-ישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו, חזר מעמדתו בראשות האופוזיציה לכיסא ראש הממשלה לפני קרוב לשלושה חודשים. על אף הנוהג האמריקני להזמין את ראשי הממשלה מרגע שנבחרו לביקור רשמי בארה"ב, רה"מ נתניהו טרם זומן לביקור כזה.

כפי שדיווחנו בשבוע שעבר ב"מהדורה המרכזית", על רקע אי ההזמנה של רה"מ לביקור רשמי במדינה, נתניהו הורה לשרים שרצו לנסוע לוושינגטון כי כל עוד הוא לא מבקר שם, אך אחד לא יעשה זאת. לפי מקורבים לרה"מ, "ביקורים של שרים ידגישו את היעדרותו". ואם מישהו יבחר לטוס, הוא לא ייפגש עם גורמי הממשל בארה"ב, כפי שקרה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' עוד לפני שהממשל עצמו התנער מלהתראות עימו.

זוהי אומנם דוגמה אחת להיתכנות של משבר ביחסים בין ארה"ב לישראל, אך היא אינה האחרונה. על רקע אישור מליאת הכנסת את החוק לביטול ההתנתקות בצפון השומרון בתחילת השבוע, זומן ל"שיחת הבהרה" במשרד החוץ של ארה"ב שגריר ישראל בארה"ב מייק הרצוג.  

סגנית שר החוץ של ארה"ב וונדי שרמן זימנה את השגריר הרצוג לשיחה ו"הביעה דאגה בנוגע לחקיקה שאישרה הכנסת". לפי הודעת המשרד, השניים דנו בחשיבות של "הימנעות כל הצדדים ממעשים או התבטאויות שעלולים לעורר עוד יותר את המתחים לקראת רמדאן וחגי הפסח והפסחא".

"היינו ברורים שהרחבת ההתנחלויות מהווה מכשול לשלום. החקיקה מתגרה ואינה מועילה להרגעת הרוחות בשטח", הוסיפו במשרד החוץ של ארה"ב על החלטת הכנסת. "מדובר בחקיקה פרובוקטיבית במיוחד שתקשה על הניסיונות לחזור למצב רגיעה".

בלשכת ראש הממשלה "הבהירו" את אישור החוק, ומסרו: "ההחלטה של הכנסת לבטל חלקים מחוק ההתנתקות מביאה סוף לחוק מפלה ומשפיל שאסר על יהודים לחיות באזורים בצפון השומרון, חלק ממולדתנו ההיסטורית. לא במקרה בכירים באופוזיציה תמכו בחוק זה לאורך הדרך. עם זאת, לממשלה אין כוונה להקים יישובים חדשים באזורים אלה".

עוד לפני אישור החוק, בריאיון השבוע ליונית לוי ב"המהדורה המרכזית", דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ון קירבי התייחס להצעת החוק: "העמדה שעליה אנחנו חוזרים היא שאין ברצוננו לראות שום מכשולים, כאלה שקשורים לשיח או אחרים הקשורים לפעולות, שיכולים לעמוד בדרך של יישום פתרון שתי המדינות. ארה"ב עדיין מחויבת לתוכנית הזו והנשיא ביידן עדיין מחויב לתוכנית הזו".

על רקע הדברים, נשאל אתמול קירבי בתדרוך לעיתונאים מה מצב יחסי ארה"ב-ישראל כעת, ועד כמה ארה"ב מודאגת מכך שהממשלה בישראל עלולה להציב יותר מכשולים לקראת פתרון פוטנציאלי של שתי המדינות. קירבי השיב: "ישראל נותרה בעלת ברית חזקה וידידה עמוקה ועמוקה באזור, הייתי אומר אפילו ברחבי העולם".

קירבי אף התייחס לשיחה שקיים הנשיא ביידן עם נתניהו בנושא המהפכה המשפטית, חודשיים לאחר השיחה האחרונה בין השניים: "בדיון של הנשיא עם ראש הממשלה נתניהו, הבהיר ביידן כי תמיכתנו בביטחון ישראל תישאר צמודה".

"שום דבר לא ישתנה בזה", הוסיף קירבי. "לאורך כל חייו הציבוריים ביידן היה אחד התומכים והחברים החזקים של ישראל, וזה לא ישתנה. הוא הביע בפומבי וגם באופן פרטי את החששות שלנו לגבי ההצעות של הרפורמות המשפטיות שמוצעות. ביידן אמר שאנחנו דוחקים במנהיגים הישראלים לחפש פשרה בהקדם האפשרי".

בריאיון שקיים קירבי ב"מהדורה המרכזית", הוא אף התייחס לדבריו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על כך ש"אין עם פלסטיני" וגינה אותם. "התבטאויות שכאלו הן מאוד לא מועילות. וכמובן שאנחנו מתנגדים להתבטאויות כאלו כשמדברים על העם הפלסטיני. העמדה שעליה אנחנו חוזרים היא שאין ברצוננו לראות שום מכשולים, כאלה שקשורים לשיח או אחרים הקשורים לפעולות, שיכולים לעמוד בדרך של יישום פתרון שתי המדינות. ארה"ב עדיין מחויבת לתוכנית הזו והנשיא ביידן עדיין מחויב לתוכנית הזו".

משבר נוסף שנראה היה שעלול להתפוצץ עם האמריקנים, נקשר בהצעת החוק של חברים בקואליציה שהציעה להטיל עונשי מאסר על אנשים שיורשעו בפעילות מיסיונרית. הנוצרים האוונגליסטים בארה"ב, מהתומכים הגדולים ביותר של הממשלה, הביעו את דאגתם ואיימו בפיצוץ היחסים עימה. בלשכת רה"מ נתניהו מיהרו להגיב בעברית ובאנגלית: "לא נקדם שום חוק נגד הקהילה הנוצרית".

יחסי ירדן-ישראל

גם בירדן גינו את דבריו של השר סמוטריץ' בפריז על כך שלדבריו "אין עם פלסטיני" ועל כך ש"אין היסטוריה פלסטינית ולא היה מלך פלסטיני". את נאומו נשא סמוטריץ' על פודיום שעליו התנוסס דגל ישראל עם מפת "ארץ ישראל השלמה", שכוללת את יהודה ושומרון ואת עבר הירדן, יום לאחר פסגה שהתקיימה בשארם א-שיח'. 

במהלך הפסגה, התחייבה ישראל להפסיק את הדיון על בניית יחידות דיור חדשות בהתנחלויות ביהודה ושומרון לתקופה של כ-4 חודשים. "הצדדים חידשו את מחויבותם להבנות שגובשו בעקבה, ובמרכזם קיום שיח בעניין הסכמות אפשריות על הפסקה של צעדים חד צדדיים הדדיים", אמר גורם מדיני בכיר. "המשלחת הישראלית הדגישה כי כדי למנוע הסלמה בתקופת הרמדאן ולאחריה - יש לפעול בנחישות נגד הטרור ללא פשרות. סוכם לקיים בשבועות הקרובים מפגש נוסף של פורום זה".

עם זאת, דבריו של סמוטריץ' בהמשך להתבטאותו "למחוק את חווארה" ובמקביל להצגת מפת ארץ ישראל השלמה על בימה בפריז, הביאו לגינוי חריף מטעם הירדנים: "בנאומו השתמש שר האוצר הישראלי במפה של ישראל שכוללת את גבולות הממלכה ההאשמית ושל השטחים הפלסטיניים הכבושים. זו פעולה מסיתה, פזיזה ובוטה, שמפרה את הנורמות הבין-לאומיות ואת הסכם השלום", נכתב בהודעה של משרד החוץ. 

דובר משרד החוץ הירדני סינאן מג'אלי אמר כי משרדו מגנה גם את "האמירות הגזעניות של השר הישראלי הקיצוני נגד אחינו הפלסטינים וזכות הקיום שלהם". לדברי מג'אלי, "המשרד קורא לקהילה הבין-לאומית לגנות את המעשים והאמירות הקיצוניות והפרובוקטיביות, שמייצגות פגיעה בערכים ועקרונות הומניטריים". 

בירדן בחרו גם לזמן את השגריר הישראלי בעמאן לשיחת נזיפה על רקע הדברים. "הודענו לשגריר הישראלי שמדובר במעשה גזעני וקיצוני, הפרה של הנורמות הבין-לאומיות ושל הסכם השלום", נמסר ממשרד החוץ הירדני.

גם משרד החוץ של מצרים גינה את דברי שר האוצר: "הצהרותיו בלתי מתקבלות על הדעת, מפני שהן מגלמות גזענות שמתכחשת להיסטוריה ולגיאוגרפיה, ומעוררות זעם בקרב העם הפלסטיני. זה מערער את המאמצים שנועדו כדי להגיע לרגיעה בין הצד הפלסטיני והצד הישראלי לקראת חודש רמדאן".

על רקע הזעם הירדני, משרד החוץ בישראל נאלץ לפרסם הבהרה: "ישראל מחויבת להסכם השלום עם ירדן מ- 1994. לא חל כל שינוי בעמדת מדינת ישראל אשר מכירה בשלמותה הטריטוריאלית של הממלכה ההאשמית".

יחסי אירופה-ישראל

ולא רק בירדן ובמצרים גינו את דבריו של סמוטריץ', אלא גם באירופה. ג'וזף בורל, שר החוץ של האיחוד האירופי, קרא לממשלה בישראל להתנער מדבריו של סמוטריץ', והוסיף: "מדובר באמירה מסוכנת ולא מכבדת. דמיינו מה היה קורה לו מנהיג פלסטיני היה אומר מדינת ישראל לא קיימת".

מאירופה הגיעו גינויים ומסרים חריפים גם נגד ההחלטה לאשר את החוק נגד ההתנתקות, כפי שגינתה ארה"ב. בין השאר צרפת גינתה את ההחלטה לאשר את החוק, ומסרה: "נראה שהחוק רגע לפני רמדאן, רק עלול להגביר את המתיחות בשטח".

גם ממשלת גרמניה הצטרפה לגינויים של ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון. בהודעה שפרסם משרד החוץ של גרמניה, נכתב: "מדובר בצעד מסוכן שעלול לדרדר עוד יותר את המצב המתוח בגדה המערבית, שעומד בניגוד מוחלט להתחייבויות שישראל נתנה בתחילת השבוע, להימנע ממהלכים חד-צדדיים".

מלשכת ראש הממשלה מסרו בתגובה: "ההחלטה של הכנסת לבטל חלקים מחוק ההתנתקות מביאה סוף לחוק מפלה ומשפיל שאסר על יהודים לחיות באזורים בצפון השומרון, חלק ממולדתנו ההיסטורית. לא במקרה בכירים באופוזיציה תמכו בחוק זה לאורך הדרך. עם זאת, לממשלה אין כוונה להקים יישובים חדשים באזורים אלה".

יחסי האמירויות-ישראל

מאז החלה לכהן ממשלת נתניהו השישית, חל משבר מדיני גם בין ישראל לאיחוד האמירויות. על רקע דבריו של סמוטריץ' והצגת מפת "ארץ ישראל השלמה", משרד החוץ של איחוד האמירויות גינה בחריפות: "זו רטוריקה של הסתה שסותרת את הערכים והעקרונות המוסריים והאנושיים. יש להתמודד עם דברי השטנה ולקדם ערכים של סובלנות ודו-קיום - כחלק מהמאמצים לצמצום ההסלמה ואי היציבות באזור".

בנוסף דווח בעיתון הסעודי אילאף כי איחוד האמירויות שוקלת להפחית את הייצוג הדיפלומטי בישראל - בתגובה על נאומו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "איחוד האמירויות הנחתה את השגריר שלה בישראל שלא להיפגש עם אף פקיד, חבר כנסת או שר ישראלי, ולא להשתתף בטקסים רשמיים", נכתב.

בנוסף, על רקע קידום המהפכה המשפטית, דיווחנו ב"מהדורה המרכזית" כי שיחה קשה התקיימה בין היועץ הבכיר לנשיא האמירויות חלדון מובראק ובין ראש הממשלה נתניהו. "אנחנו לא מתערבים בפוליטיקה הפנימית של מדינות, אבל חוסר יציבות שלטונית עלול להשפיע על השקעות בישראל", הזהיר היועץ הבכיר את רה"מ נתניהו. "המצב אצלכם לא נראה טוב והוא עלול להשפיע על המשקיעים שלנו".   

במקביל פרסמנו כי כפי שנתניהו דרש משרי הממשלה שלא להיפגש עם גורמי ממשל אמריקניים, הוא הבהיר להם כי אותו הדין חל גם לגבי האמירויות. שרים רבים שרצו לנסוע לאמירויות הבינו שלא יעשו את זה לפי שעה, עד שיתואם שם ביקור של ראש הממשלה. בלשכת רה"מ הגיבו: "הדיווח לא מדויק, רה"מ מוביל את יחסי החוץ של ישראל באחריות". 

עוד לפני הדיווח על אי ביקורים רשמיים של חברי הממשלה באמירויות עד ביקור רשמי של נתניהו, שרת התחבורה מירי רגב עוררה סערה לאחר שאמרה ש"היא לא אוהבת את דובאי".

בעקבות דבריה של השרה רגב, נאלץ שר החוץ אלי כהן לפרסם סרטון הבהרה שבו הוא דיבר בשבח איחוד האמירויות. "בשנתיים האחרונות ביקרתי ארבע פעמים בדובאי. פעמיים במסגרת משלחות רשמיות, ופעמיים בחרתי לבקר יחד עם משפחתי. דובאי מקום נפלא לבקר בו, ולא בכדי יותר ממיליון ישראלים בשנתיים האחרונות בחרו גם הם לבקר בדובאי. הקשר שלנו עם דובאי ואיחוד האמירויות הוא קשר אסטרטגי, ואנחנו נפעל כדי לחזק אותו, בין היתר באמצעות קשרי התיירות החשובים לשתי המדינות".

לאחר הפרסום ב-N12, פרסמה השרה רגב סרטון בחשבון הטוויטר שלה שבו היא מצולמת בעודה משוחחת עם שגריר איחוד האמירויות, מוחמד אל חאג'ה. "זו הייתה שיחה עם השגריר מוחמד, שנפגשתי איתו כמה פעמים. הוא כמובן הבין את מה שהתקשורת לא הבינו, או שהבינו - ורוצים להוציא את הדברים מהקשרם. התרשמתי מאוד מדובאי, וזכיתי בהקשר הזה להזמנה נוספת לדובאי".