ארצות הברית, קנדה, בריטניה, ניו זילנד ומדינות מערביות נוספות הכריזו בשבועות האחרונים מלחמה על אויבת מפתיעה – טיקטוק. המדינות, ובראשון ארה"ב, אסרו על התקנת האפליקציה במכשירים של עובדי מדינה ואף מקדמות יוזמות חקיקה לאסור על התקנת האפליקציה גם בקרב הציבור הרחב בשל חששות הנוגעים לשימוש במידע של המשתמשים על ידי סין, על רקע המתיחות הגוברת בין המערב לבייג'ינג.
טיקטוק נמצאת בבעלות חברת הענק הסינית "בייטדנס", שמקושרת לממשל הסיני. ארה"ב דורשת שהחברה תימכר ותצא משליטה סינית, ובמקביל מקדמת חקיקה שתאפשר לנשיא ביידן להכריז על טיקטוק כסכנה לביטחון הלאומי ולדרוש את הסרתה מחנות האפליקציות. מנגד, טיקטוק הכחישה בתוקף שהיא מעניקה לממשל הסיני גישה למידע של החברה ונוקטת צעדים כדי להבטיח שהמידע שנאסף לגבי אמריקנים יוחזק על אדמת ארה"ב בלבד.
"טיקטוק היא חלק מסיפור גיאופוליטי גדול יותר. יש מאבק מאוד עמוק בין סין לארצות הברית שנוגע בפיתוחים טכנולוגיים, בטייוואן, בסיוע לאוקראינה. טיקטוק היא חלק מהמאבק הזה - היא חלק מהמערכה על מי המעצמה הגדולה בעולם", מסביר ד"ר צחי חייט, ראש התמחות שיווקית בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן.
חייט מסביר שקיים חשש כפול במערב בנוגע להשפעה הסינית על טיקטוק. ראשית, במערב חוששים שהמידע הרב שהאפליקציה אוספת על המשתמשים עלול לשמש את הסינים, ושנית קיים חשש שסין תטה את האלגוריתם כך שתוכל לשלוט בדעת הקהל ולבצע מניפולציה על הציבור. "אם הסינים רוצים לפגוע באופן שבו אזרחים במדינות המערב תופסים את הממשלה שלהם ואף לגרום לשסעים בתוך החברה, אז טיקטוק יכולה להיות כלי מאוד אפקטיבי מבחינתם לעשות את זה".
תום דיבון, דוקטורנט לחקר התקשורת באוניברסיטה העברית, מוסיף: "החשש האמריקני הוא כזה שהיה שם תמיד - חשש מפני ריגול סיני. ארה"ב טיפחה עוד משנות ה-70 תרבות של בהלה מזרים, וטיקטוק היא פלישה של הכוח ה'אחר', שאוחז במידע של אזרחי המעצמה האמריקנית. כן, יש לטיקטוק מידע על אזרחים אמריקנים, כמו לכל פלטפורמה, אתר או שרת בארה"ב, אבל זה אופנתי כרגע לכנות את טיקטוק 'בלון הריגול המודרני'". התיקון האמיתי הוא לא בלהחרים את טיקטוק, אלא הוא בחקיקה מחודשת של חוקי הפרטיות האמריקניים, כאלו שמותאמים למציאות הדיגיטלית, ולא לעבר רדוף מיתוסים".
חששות רבים – אך בלי ראיות
טיקטוק עצמה מכחישה בנחרצות שהיא משתפת נתונים עם הממשל הסיני או שבכוונתה לבצע מניפולציה על דעת הקהל במערב. החברה טענה שהצעדים שננקטו נגדה הם פוליטיים ומונעת מ"פחד לא מבוסס". דיבון מציע נקודת מבט ביקורתית על הכרזת המלחמה של המערב על טיקטוק, וטוען שייתכן והאפלקיציה בסך הכול נמצאת בקו האש בין המערב לסין: "מה שקורה עם טיקטוק מסתמן יותר ויותר כמלחמה גיאופוליטית בין ארה"ב לסין מאשר מלחמה על פרטיות או הגנה על ביטחון האזרחים".
״המקרים הספציפיים שבהם אכן התגלתה פגיעה בפרטיות שבגינה אפשר לשקול חרם כל כך רחב על טיקטוק הם עדיין בודדים, וחמורים פחות בהיקף ובהשלכות ממקרים שאנו מכירים מפלטפורמות כמו פייסבוק", מוסיף דיבון. "יתר החששות הם כרגע תערובת של המון אינטרסים אמריקניים, כלכליים בעיקרם. המאבק בין המדינות מחלחל לענקיות הטכנולוגיה שמייצגות את המדינות האלו, וארצות הברית מול סין זו מלחמה שעודנה חיה ובועטת. לכן טיקטוק הופכת כלי שרת, סמל להעצמת הפחד מסין - עושים דמוניזציה לטיקטוק".
"קונצנזוס על חסימת טיקטוק"
בארה"ב, בה יש כ-150 מיליון משתמשי טיקטוק, קיימת תמיכה עסקית ופוליטית רחבה להחרמת האפליקציה. "יש קונצנזוס בארה"ב על לחסום את טיקטוק. יש הבנה בארה"ב שטיקטוק משחקת תפקיד במסגרת המאבק הגיאופוליטי בין ארה"ב לסין. אני יכול לראות תרחיש שבו האמריקנים מסירים את טיקטוק מחנויות האפליקציות", מספר חייט.
דיבון מציג הערכה שונה: "כיום החרם הוא לא רחב מימדים כפי שמדווח ותקף לאזרחים עובדי מדינה, אך יש ניסיון לרקום לובי אמריקני נגד טיקטוק המקדם את השליטה של 'מטא', על מנת להסיר את הנוכחות של טיקטוק מארצות הברית ולחזק פלטפורמות מתוך 'הבית'. הממשל האמריקני אכן רוצה לקדם חרם כולל נגדה, אבל הצעד לא יעבור את בית המשפט האמריקני ולכן אני מניח שגם לבלון הזה ייצא בקרוב האוויר".
