יוניקורן, בוטסטרפ וסיד: מילון המונחים הנפוצים בהייטק

שנת 2021 הייתה שנת שיא להייטק, הסקטור שברובו המכריע לא רק שלא נפגע ממגפת הקורונה אלא הרוויח ממנה. על פי נתוני Start-Up Nation Central, השנה הסתיימה עם גיוסים בישראל של מעל 25 מיליארד דולר - גידול של 136% בהיקף הגיוסים לעומת 10.8 מיליארד דולר בשנת 2020. מספר החברות במועדון חדי-הקרן טיפס במהלך 2021 ביותר מ-100% ו-33 חברות טכנולוגיה פרטיות הצטרפו אליו השנה. מערכוני ההייטקס בארץ נהדרת שמו את החותמת הסופית, והגבירו מאוד את החשיפה התקשורתית לענף הרותח.

יחד עם זאת, מונחים רבים בעולם ההייטק אינם מתורגמים לעברית, ועל אף שהם הפכו שגורים בשפה, לא תמיד ברורה עד הסוף מה הכוונה לכולם. אז לכבוד אלה שמתחילים לפזול להייטק אבל חוששים שהם לא יוכלו להשתלב כי הם לא מבינים את שפת ההייטקיסטים, הכנו לכם מילון עם 20 מונחים נפוצים וביקשנו ממנכ"לים ובכירים בתעשייה להסביר את משמעותם.

1. יוניקורן
   

   חברת סטארטאפ שהשווי שלה הוא מעל מיליארד דולר. המונח הצבעוני נכנס לתעשיית ההייטק בשנת 2013 על ידי משקיעה בשם איילין לי, שבחרה בחיה המיתולוגית והנדירה כמונח שמייצג הכי טוב את הסטטיסטיקה הנדירה של מיזמים בבעלות פרטית להגיע לשווי של יותר ממיליארד דולר. בתקופה האחרונה אנחנו עדים למבול של הנפקות וגיוסים של חברות הייטק הישראליות כשכולם רוצים להפוך ליזמים שיקימו את החברה שתהפוך ליוניקורן או שתירכש במיליארדים.
   אריק פיינגולד, נשיא ויו"ר Commit.

2. אקזיט

   אקזיט הוא למעשה הבחירה של יזמים או מנהלי חברה בחלופה של יציאה מפעילות עסקית בחברה שהקימו או שעומדים בראשה, לרוב על ידי מכירת הפעילות של החברה. אקזיט מוצלח הוא בדרך כלל לא משהו שאי אפשר לתכנן. אם רודפים באופן פעיל אחרי רכישה, ההצעה שאתם עשויים לקבל עלולה להיות מאכזבת. להיות על המדף עם תג "למכירה" זו לא עמדה אטרקטיבית להיות בה.
   אני ממליץ לכל סטארט אפ להתמקד במרכיבי הליבה: צוות, טכנולוגיה ולקוחות. אם הטכנולוגיה והמודל העסקי תומכים בערך קונקרטי ארוך טווח עבור לקוחות או שותפים שעלולים להיות קונים פוטנציאליים, זה יכול אולי להוביל להצעת רכישה.
   עזרא דאיה, מנכ"ל ומייסד חברת Aspectiva.

3. אקו סיסטם ecosystem

   בעולם העסקי, אקוסיסטם היא מערכת היחסים בין גורמים המעורבים במוצר או בטכנולוגיה. האקוסיסטם של כל חברה מספק למתבונן מבחוץ הבנה מעמיקה על מי עומד מאחורי החברה או היזמית. ניתן למצוא אקוסיסטמים מבוססי תוכן מסוים, מתוך מטרה לקדם ולפתח עשייה בתחום מסוים ולבנות קהילה של הפרייה, שיתופי פעולה ודיאלוג. הפרייה הדדית כזו מאפשרת ליזמיות ויזמים חדשים ומנוסים לגדל את הדור הבא של החברות המובילות בתעשייה.
   רז אברמוביץ, מייסד וסמנכ״ל הטכנולוגיה בחברת EverC.

4. האקתון

   האקתון הוא אירוע בעל אופי תחרותי, בו חבורה של אנשים מתכנסת לכדי מטרה אחת משותפת. האקתון משתמש בידע של כל חבר צוות, ומתבצע באופן של חלוקה לקבוצות חשיבה, בהן יוצרים ומפתחים רעיונות המתאימים למטרה.
   בעבר, אירועי האקתון היו לרוב כוללים בעיקר אנשי טכנולוגיה, במטרה ליצור תוצר טכנולוגי. כיום, האירוע נמשך גם על גבי זמן קצר יותר ופתוח לאנשי צוות נוספים שמתכנסים על מנת לפתור בעיות מתחומים שונים.
   יוחאי אטון, מייסד שותף ומנכ״ל convrg.io.

5. אופן ספייס

   תדמיינו קומה בלי משרדים, כולם יושבים ביחד, כולם רואים את כולם. בארה״ב האופן אופיס מגיע עם חוקים לא כתובים של דממה. בארץ כמו בארץ, זה פחות קורה. מצד אחד זה נשמע כמו דרך נהדרת לחסוך בהוצאות הבניה ולהטריל אנשים עם הפרעות קשב, מצד שני מקבלים חוויה מעשירה. אם אתם צריכים עזרה אפשר למצוא אותה קרובים אליכם, אם זה ממישהו מהצוות או המוביל הטכני שנמצא בזווית העין, מבלי לקבוע ביומן או לשריין חדר ישיבות. התקשורת יותר זריזה וגם היצירתיות עולה מכיוון שאפשר למצוא מהר מאוד עם מי לשתף ולקדם רעיונות.
   אריה לוקשבסקי ראש צוות בסיידר.

   

6. נטוורקינג (Networking)
   

   בעברית "רישות עסקי", הוא גישה שיווקית העושה שימוש בקשרים חברתיים של אנשי עסקים ובעלי מקצוע במטרה ליצור הזדמנויות עסקיות ושיתופי פעולה. לאורך המפגשים, נוצרים בין המשתתפים קשרים אישיים ועסקיים הדוקים יותר, ונוצר ביניהם אמון הדדי ביחס ליכולות האישיות והמקצועיות של כל אחד. נטוורקינג נכון יעזור לכם להיות בולטים בשטח, ליצור קשרים משמעותיים בעולם העסקי ולהגיע למקומות שאליהם שואפים. לעיתים מתגבשות קבוצות נטוורקינג סביב מכנה משותף מובחן יותר, כמו חיבור בין יזמים למשקיעים, בין נשים בתעשייה, בין ענפים מסוימים וכו׳.
   עופר סמדרי, מנכ״ל הסטארטאפ Torq. 

7. בוטסטרפ (Bootstrap)
   

   המינוח לתיאור חברת טכנולוגיה שפועלת במימון עצמאי בלבד, ובשונה מסטארטאפ, לא מגייסת הון ממשקיעים חיצוניים. קלאודינרי (cloudinary), לדוגמה, היא אחת מהן, פועלת מיום היווסדה ב-2012 ללא גיוסים מקרנות או משקיעים פרטיים.
   טל לב עמי, מייסד שותף וסמנכ״ל הטכנולוגיה ב-Claudinary.

8. פורטפוליו

   בשימוש כללי, המונח פורטפוליו מציין את אוסף החברות שקרן ההון סיכון השקיעה בהן, באמצעות כלל גופי ההשקעה שהיא מנהלת לאורך השנים. לעיתים מתייחסים לפורטפוליו של גוף השקעה ספציפי, ואז יצוין שמו. בדרך כלל מדובר בחברות בהן השקיעה הקרן ישירות, אבל לעיתים יהיה שימוש יצירתי יותר במושג פורטפוליו לצרכי שיווק למשקיעים ואז יופיעו בו גם חברות בהן השקיעה הקרן בעקיפין, או חברות שמנהלות הקרן השקיעו בהן בתפקידים קודמים.
   יניב גולן, שותף מייסד בקרן ההון סיכון lool ventures.

9. סיד

   סבבי גיוס בשלב ה-seed, הסבב הראשוני, הם משתנים ולרוב נעים בין כל סכום של 250 אלף דולר ועד ל-5 מיליון דולר. הסכום משתנה בין תחומי העיסוק של הסטארטאפ, ניסיון היזמים, צרכי החברה ועוד. לרוב המשקיעים בשלב ה-seed הם משקיעים פרטיים הנקראים אנג׳לים (Angels), בנוסף יש מספר קרנות הון סיכון (VC) שגם הן משקיעות בשלב זה. שלב ה-seed הינו השלב ברמת סיכון גבוהה מאד למשקיע, אך מנגד הפוטנציאל בו רב ויכול להגיע למכפילים של עד פי 30 על הכסף. שלב הסיד מאפשר ליזמים לקחת את החברה שלהם משלב הרעיון עד לעסק מתפקד, כך שעם אסטרטגיה נכונה לשימוש בכספי הסיד, רעיון יכול לרקום עור וגידים ולהפוך לחברה ששוויה עולה וגיוסיי העתיד שלה הופכים למשמעותיים יותר.
   ניר גולדשטיין, מנכ״ל ומייסד שותף Deeb.

10. חממה

    לחממות יתרון משמעותי בליווי צמוד טכנולוגי ועסקי, לצד תמיכה שיווקית ואדמיניסטרטיבית. על פי נתוני הרשות לחדשנות, חממות משפרות את סיכויי ההצלחה של מיזמים מ-10% הצלחה, ל-27%.
    מטרתן להאיץ את התקדמות המיזם ולהבטיח עלייה ניכרת בשוויו ביציאה מהחממה. חלק מן החממות מספקות תשתיות משמעותיות כגון מעבדות וציוד, לצד הורדת סיכונים בתהליך הפיתוח ושיפור הסיכויים לגיוס הון ממשקיעים חיצוניים.
    נגה סלע שלו, סמנכ"לית פיתוח עסקי של חממת הפודטק fresh start.

    

     

11. דיבידנד

    דיבידנד הוא תשלום חלקי מרווחי החברה שמחולק לבעלי המניות. הוא בדרך כלל מחולק כאשר לחברה יש רווחים או עודפים כספיים, והוא האמצעי בה החברה משלמת לבעלי המניות את חלקם ברווחים אלו. הדיבידנד אינו מחולק באופן אוטומטי אלא מחולק על פי החלטה המתקבלת בהנהלת החברה ובאישור בעלי המניות או הבורד.
    כל חברה חייבת לעמוד בשני תנאים על מנת לחלק דיבידנדים לבעלי המניות: לחברה אכן יש רווחים לחלק והיא חייבת לעבוד במבחן יכולת הפירעון, כלומר שגם לאחר החלוקה, החברה תוכל לעמוד בהתחייבויותיה לעובדים, ולשאר הספקים שלה.
    שחף שקוף, מנהל מרכז הפיתוח של חברת HIPPO.

12. אופציות

    אופציות הפכו לחלק בלתי נפרד מחבילת השכר של העובדות והעובדים בהייטק. המונח הזה הוא בעצם חוזה בין החברה לעובד, לפיו העובד יכול לרכוש מניות של החברה בתנאים מסוימים בתמורה למחיר מימוש, שהוא המחיר שמחזיק האופציה צריך לשלם עבור כל מניה בעת המימוש. בחברות פרטיות מחיר המימוש עשוי לגלם הטבה לעובד, שכן נהוג לקבוע אותו לפי מחיר מניה מופחת בעת ההענקה.
    מנגנון המיסוי של האופציות מיטיב עם העובדים בזכות מס נמוך ברווחים ממכירת מניות/אופציות לעומת הכנסות עבודה שממוסות במס גבוה יותר.
    דני סמיד סמנכ"ל כספים בחברת ControlUp.

13. ספרינט

    מחזור פיתוח קצר של משימות מוגדרות מראש. פיתוח תוכנה, פיתוח מוצר חדש, לרוב מחולק באופן היררכי ל-Milestones, כאשר בכל Milestone יש מספר ספרינטים. בדרך כלל הספרינט אורך כשבועיים, אצלנו בחברה הדבר לוקח בדרך כלל שבוע.
    אל ירוס, Chief Architect בחברת הפינטק פלוס500.

14. Employer Branding

    מיתוג מעסיק, משמעותו לדאוג שנראות החברה תהיה אטרקטיבית בעיניי מועמדים חיצוניים, כמו גם קידום "גאוות יחידה" בקרב עובדי החברה הנוכחיים. Logz.io, לדוגמה, משתמשת באמצעי סושיאל שונים על מנת לספר את הסיפור הארגוני שלה. דרך אירועי חברה, התנדבות, ומיטאפים (meetups) שעובדים שלנו לוקחים בהם חלק כמומחי תוכן.
    תומר לוי, מייסד ומנכ״ל Logz.io.

15. Sales Development Representative - SDR 
    

    תפקיד אנשי ה-BDR\SDR (נציג פיתוח עסקי\נציג פיתוח מכירות) הוא יצירת הזדמנויות עסקיות חדשות לחברה. הגדרתן של הזדמנויות עסקיות משתנות מחברה לחברה, אך במרבית המקרים הן כוללות איתור, מיפוי ובדיקת ההתאמה של לקוחות פוטנציאליים או שיתופי פעולה חדשים לחברה. התפקיד כולל יצירת קשר ראשוני וטיפול בפניות המתקבלות לגבי מוצר\שירות החברה (Inbound Leads), יצירת הזדמנויות פרואקטיבית חדשות (Outbound Leads), וביצוע תהליך קווליפיקציה (בדיקת כישורים מתאימים) מול אנשי המכירות.
    ניר ג׳ואי לוי, BDR בסייבריזן.

    

16. No Code

    פלטפורמות פיתוח "אל קוד" מאפשרות למשתמשים לבנות אפליקציות ופתרונות ארגוניים ללא הידע או הצורך בכתיבת קוד. מדובר בכלים שמנגישים למשתמש יכולות טכנולוגיות מתקדמות ללא צורך בהבנה טכנולוגית עמוקה או ידע מוקדם בתכנות.
    בזכות פיתוח של טכנולוגיות מבוססות No Code, לפחות לחצי אחוז מאוכלוסיית העולם יש גישה לפיתוח תוכנה. הנגשה של פלטפורמות מהסוג הזה מאפשרת להרחיב את מעגל האנשים היצרניים ולהעצים את החברה ואת התעשייה.
    בר אליהו, סמנכ"ל פרודקט ב-Tonkin.

17. אקסלרטור

    בתרגום חופשי לעברית: ״מאיץ״. מדובר בתוכנית האצה לסטארטאפים בתחילת דרכם. התוכנית, שנפרסת בדרך כלל לאורך מספר חודשים, עוסקת במתן כלים לפריצת הדרך של סטארטאפים - בין אם נטוורקינג עם הבכירים בתעשייה, כלים להצלחה ותמיכה בדרך לגיוס כספים והנעה לפריצה קדימה. האקסלרטור נע בשלבים שונים, מהקמת הסטארטאפ, לפיתוח הרעיון וצמיחת החברה.
    שי גואל, מנהל תוכנית Sigma Labs אקסלרטור בקבוצת Sarona Partners.

18. מחיר מימוש (Exercise Price)
    

    מחיר מימוש הוא הסכום שעל העובד לשלם כדי לרכוש מניה אחת של החברה בעת מימוש אופציה. מענקי אופציות לעובדים נותנים לעובד את הזכות לקנות את מניות החברה במחיר מוגדר מראש ולפרק זמן מוגבל, הנקרא מחיר מימוש. 
    על כן, גם אם שווי החברה ינסוק, מחיר המימוש יישאר אותו סכום שהיה בעת הענקת האופציה, כנ"ל גם במקרה ההפוך. מכאן נגזר גם הרווח מהאופציה - ההפרש בין מחיר השוק בו נמכרה המניה על ידי העובד למחיר בו מומשה האופציה למניה על ידי העובד (בניכוי המס המתאים כמובן).
    רונן סולומון, מנכ"ל ומייסד חברת Altshare. 

19. הנפקה שניונית (FPO)

    אחד היתרונות המשמעותיים של חברה ציבורית היא היכולת לגייס הון בזמן קצר ממגוון רחב של משקיעים בארץ ובחו"ל. ההנפקה מתבצעת לפי מחיר קיים למניה סחירה. הגדלת מספר המניות תחשוף את החברה למשקיעים מוסדיים גדולים ואיכותיים, שאינם משקיעים בדרך כלל בחברות קטנות ותגדיל את הסחירות במניה. מטרתה של הנפקה שניונית היא להרחיב ולגוון את מעגל המשקיעים, ולגייס הון שיאפשר לחברה לממש את האסטרטגיה ארוכת הטווח שלה. .
    מעוז סגרון, סמנכ"ל הכספים ב-Perion Networks.

20. Corporate social responsibility - CSR  
    

    אחריות תאגידית - הקצאת חלק מהכנסות ומשאבי האנוש של החברה למען הקהילה ללא מטרות רווח. תחום האחריות התאגידית כולל מרכיבים מעולמות תוכן מגוונים - ביניהן גיוון והכלה, קיימות, אתיקה, זכויות אדם, מעורבות בקהילה, עידוד התנדבות, וכו'. עוד ועוד חברות הייטק גדולות בונות מחלקות/יחידות אחריות תאגידיות מתוך גישה ניהולית אסטרטגית הכוללת שיקולים חברתיים, סביבתיים, כלכליים ואתיים בערכיה ופעילותה של החברה, ומתוך תפיסה שפעילות כזו, מעבר לתרומתה הישירה לחברה ולקהילה, תורמת להשפעה ולהצלחה עסקית בטווח הארוך.
    לירון אור, מנהלת תחום אחריות תאגידית ב-AppsFlyer.

• הייטק