היום, ה-11 בפברואר, הוא יום הולדתו של פרדי הירש ז"ל, שהיה מחנך ואתלט יהודי-גרמני, הומוסקסואל מחוץ לארון, שהציל ילדים יהודים במהלך השואה בגטו טרזינשטט ומחנה ההשמדה אושוויץ. עכשיו גוגל עושה לו כבוד, ולכבוד ציון יום הולדתו ה-105, מקדישה לו את הדודל היומי, שמופיע בישראל, גרמניה ומדינות נוספות באירופה.
למרות סיפור הגבורה והעובדה שהציל מאות ילדים בתקופת השואה, הירש לא זכה להכרה ראויה בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. ב-2018 יצא לאור הסרט התיעודי "פרדי היקר", של הבמאי רובי גת. ב-2019 ד"ר מיכל אהרוני, עורכת "כתב העת לחקר השואה", פרסמה את המאמר "כולם מכירים את יאנוש קורצ'ק – אז למה לא שמענו על פרדי הירש?" ותרומתו האדירה מתועדת גם באתר "יד ושם".
הירש נולד בגרמניה ב-1916 והחל את דרכו כמורה לחינוך גופני בארגוני נוער ועמותות ספורט יהודיות. בזמן שאמו ואחיו נמלטו לבוליביה עם התחזקות המשטר הנאצי, הירש חש כי עליו להישאר באירופה ולסייע לקהילה היהודית. באופן חריג לתקופה, פרדי חי מחוץ לארון כהומוסקסואל גאה וזכה להערכה רבה כמחנך. כמי שנרדף על רקע יהדותו ונטייתו המינית על ידי הנאצים, הירש נמלט ב-1935 לצ'כוסלובקיה. בברנו, ומאוחר יותר בפראג, היה מדריך ומנהל של תנועת "מכבי הצעיר" הציונית.
כשגורש לגטו טרזינשטט, הירש הקים בתי ילדים מיוחדים ודאג לשפר את תנאי החיים של הילדים בגטו. גם בתנאים הקשים ביותר, הוא סיפק לילדי הגטו מסגרת לימודית ושם דגש על פעילות ספורטיבית ושמירה על היגיינה אישית. הוא אף הצליח להקים מגרש משחקים, בו התקיימו במאי 1943 משחקי "מכבי טרזין".
גם באושוויץ המשיך הירש לדאוג לילדים אסירי המחנה. אגף הילדים שהקים זכה לחימום בחורף ודייריו זכו למנות אוכל משופרות. הוא גם דאג לעבודות בטוחות יותר לנערות ונערים מעל גיל 14. הירש העשיר את חיי הילדים באושוויץ באמנות, יצירה וספורט. רבים מהילדים שהירש לימד, העריכו אותו על כך שהוא עורר את עיסוקיהם היצירתיים, בהם זוזנה רוז'יצ'קובה, ששרדה את אושוויץ ומאוחר יותר הפכה לאחת מגדולות נגניות הצ'מבלו בעולם.
הירש נספה באושוויץ ב-1944 ויש הטוענים כי שם קץ לחייו באמצעות נטילת כדורי שינה. בשנים האחרונות מתחדדת הסברה כי סומם למוות, במטרה למנוע ממנו לארגן מרד לקראת שליחת בית הילדים לתאי הגזים.
ההחלטה להקדיש להירש דודל בדמותו מהווה סגירת מעגל עבור אלירן לוי, דובר גוגל בישראל. בלוג הרשמי של Google הוא כתב כי שמע לראשונה עליו בעדותה של דינה גוטליבובה באביט, אמנית וניצולת שואה. "דינה הזכירה כלאחר יד שפרדי היה הומוסקסואל והסבירה שזו הייתה עובדה ידועה לכל", כתב. "האופן בו היא הזכירה את הירש היה כל כך נונשלנטי, עד שקשה היה להאמין שדבריה הוקלטו כמעט שני עשורים קודם לכן, בשנת 1998. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי ששמעתי ניצול שואה המתייחס לקיומו של אסיר להט"ב".
לדברי לוי, עלינו לזכור את הירש כסמל של סולידריות ונדיבות וכגיבור שהעדיף לעזור לאלו שנזקקו לכך, במקום להציל את עצמו. "אני מקווה שסיפורו של הירש יעודד אחרים להנציח את דמויות היסטוריות נוספות שהשתייכו לקהילה הלהט"בית, כדי שהדורות הבאים יכירו את המורשת שלהם".