אם לא צפיתם במטריקס, יכול להיות שכדאי לכם להשלים פערים, כי לפי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קולומביה, יש סיכוי של 50% שאנחנו חיים בסימולציית מחשב שנוצרה על ידי ציוויליזציה מתקדמת במיוחד - בדיוק כמו בטרילוגיית הסרטים.
האסטרונום דיוויד קיפינג מאוניברסיטת קולומביה הגיע כעת למסקנה המרעישה הזו – שייתכן שהמציאות שאנחנו חווים היא בעצם סימולציה, והסיכויים לכך הם כמעט 50-50 – בעקבות ההיפותזה של הפילוסוף ניק בוסטרום מאוניברסיטת אוקספורד, שפורסמה בשנת 2003.
במאמר המפורסם שזכה לכותרת "האם אנחנו חיים בסימולציית מחשב?", בוסטרום העלה שלוש השערות שונות וקבע שאחת מהן חייבת להיות נכונה. ההשערה הראשונה: לפי התיאוריה שלו, ציוויליזציות בדרך כלל נכחדות לפני שהן נהיות מפותחות מספיק כדי ליצור מציאות משל עצמן, כלומר, לפני שהן מגיעות לשלב הפוסט-אנושי; ההשערה השנייה: שיעור הציווליזציות הפוסט-אנושיות שרוצות ליצור סימולציה של עצמן שואף לאפס; וההשערה השלישית: הסיכוי שבני האדם חיים בסימולציה גבוה מאוד. תיאוריה זו מוכרת גם בתור "הטרילמה של בוסטרום".
קיפינג בחן את ההיפותזה הזו בעצמו, בעזרת שיטת ההסקה הסטטיסטית המבוססת על נוסחת בייס, סטטיסטיקאי אנגלי מהמאה ה-18. מאחר שההסתברות לנכונותן של שתי ההשערות הראשונות שואפת לאפס, הוא איחד אותן לכדי השערה אחת, והפך את הטרילמה לדילמה: או שבני האדם חיים בסימולציה, או שלא. כמה פשוט, ככה מבעית. כמעט כמו הטלת מטבע, הסיכוי שהמציאות שלנו אכן אמיתית גבוה רק במעט מהסיכוי שהכל סימולציה.
יחד עם זאת, קיפינג חושב שהסיכוי לחיות בסימולציה יהיה גבוה יותר, אם בני האדם יצליחו לייצר טכנולוגיה מתקדמת של סימולציה – ולשתול בתוכה יצורים תבונתיים. "ביום שנמציא את הטכנולוגיה הזו, הסבירות שאנחנו אמיתיים תרד מעט לפחות מ-50%", אמר בראיון ל-Scientific American.
למרות המחקר שערך, קיפינג חושש שאין הרבה משמעות בהמשך העבודה על היפותזת הסימולציה של בורסטום. "אי אפשר לבחון אם אנחנו חיים בסימולציה או לא. ואם לא ניתן להפריך את זה, איך אפשר לטעון שזה בכלל מדע?", סיכם.