מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם השבוע דוח, בו הוא סוקר את ההיבטים הבריאותיים של פריסת תשתיות הדור החמישי של הטלפונים הסלולריים, 5G. לצד היתרונות, טוען הדוח, יתכנו גם השפעות ארוכות טווח שדורשות בחינה מעמיקה, רגולציה וועדה שתעסוק בנושא בישראל. הדוח פורסם לבקשת חבר הכנסת מכחול לבן עידן רול,
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אם פספסתם, הדור החמישי (5G) מהווה מהפכה אמיתית במהירות וביציבות הרשת הסלולרית. הטכנולוגיה מאופיינת במהירות גבוהה, בה קצב העברת נתונים יהיה פי אלף ויותר בהשוואה לדור הרביעי הקיים. בנוסף, היא תאפשר תקשורת בין מספר עצום של מכשירים. העברת המידע המהירה תתאפשר הודות לאנטנות גדולות וקטנות, חלקן בתוך מבנים, עם מרחק קטן ביניהן. מטרתו של ה-5G היא לשרת את מה שכונה "האינטרנט של הדברים" במרחב הציבורי, כמו למשל ערים חכמות.
בצד היתרונות הברורים ותחושת הקידמה שמלווה את הטכנולוגיה החדשה, מדגיש הדוח את השפעת השינויים "על חשיפת האוכלוסייה לקרינה בלתי מייננת". בסקירה הוצגו עמדות שונות, שמדגישות עד כמה חלוקות הדעות לגבי התקנת האנטנות והשלכות הטכנולוגיה החדשנית.
מחד, מוצגת בדוח עמדה התומכת בשימוש: "היעילות הטכנולוגית של הטלפוניה בדור החמישי תפחית את החשיפה הכללית לקרינה בלתי מייננת". מאידך, יש הטוענים כי "השימוש בתדרים גבוהים, הגדלת נפחי הגלישה והפריסה הנרחבת של האנטנות רק יגבירו את החשיפה לקרינה".
סף החשיפה הישראלי לקרינה סלולרית קובע כי "באזורים בהם אנשים שוהים זמן ממושך כמו מגורים או משרדים, סף החשיפה לקרינה ממוקדי שידור לא יעלה על 10% מסף החשיפה הבריאותי ובאזורים שבהם זמן השהייה קצר, כגון מדרכות או כבישים – סף החשיפה לא יעלה על 30% ממנו".
הדוח סוקר מחקרים ומאמרים העוסקים בקשר שבין חשיפה לקרינה סלולרית לתחלואה והשלכות בריאותיות – מחקרים שתוצאותיהם הובילו לחילוקי דעות רבים. על פי ארגון הבריאות העולמי הקרינה האלקטרומגנטית הכוללת את הסלולרית, הוגדרה ב-2011 כ"מסרטן אפשרי".
"בעוד שחילוקי הדעות בנוגע להשלכות הבריאותיות של דורות 2, 3, 4 בטלפוניה הסלולרית נמשכות", נכתב בדוח, "ההשלכות הבריאותיות הפוטנציאליות של הדור החמישי מטבע הדברים טרם נחקרו ברובן". לשם כך סוקר המסמך מחקרים שבחנו את הקשר בין קרינה סלולרית לנזקים ביולוגיים, כמו למשל פגיעה ב-DNA, בקרומי התא, במערכת החיסון, בפוריות ועוד. עם זאת, המחקרים מתבססים על ניסויי מעבדה או בעלי חיים – והם אינם אפידמיולוגיים.
לצד חילוקי הדעות ישנה הסכמה מדעית כי קבוצות מסוימות באוכלוסייה בעלות סיכון גבוה יותר לחלות כתוצאה מהחשיפה, כמו ילדים ובני נוער, נשים בהריון וחולי במחלות כרוניות – אולם החוק בישראל אינו מתייחס לאוכלוסיות הרגישות לקרינה זו. לדוגמה, הוא אינו כולל מגבלה על הקמת תשתיות סלולריות בקרבת מוסדות חינוך.
"מדינות רבות לרבות ישראל אימצו את עמדת ארגון הבריאות העולמי לפיה רגישות לקרינה אלקטרומגנטית אינה נחשבת אבחנה רפואית", נטען בסקירה. "ולעומת זאת יש גופים ומדינות המכירים בצורך לתת מענה לאוכלוסייה זאת, בין השאר על ידי הכרה בתסמונת כנכות, ויצירת אזורים 'נקיים מקרינה'".
המסמך כולל גם סקירה של מצב פריסת התשתיות במדינות שונות בעולם נכון לשנת 2020, שמצביעה על שוני בין היקפי הפריסה ממדינה למדינה. "במדינות מסוימות, דוגמת מדינות האיחוד האירופי ודרום קוריאה, הוכנו תכניות אסטרטגיות להקמת רשתות 5G, ובחלק מהמדינות נקטו בשינויים רגולטוריים".
מכרז התדרים שישרתו את הדור החמישי בישראל הסתיים החודש, וזכו בו פלאפון, סלקום-גולן-מרתון ופרטנר-הוט מובייל. עם קבלת הרישיונות תחל הפריסה, ועל פי משרד התקשורת מצופה מהן לסיים הקמה של 250 אתרים כל אחת – בתוך 3 שנים.
נקודה חשובה היא חוסר ההתייחסות לנושא בישראל ברמת הרגולציה. לדברי פרופ' סטליאן גלברג, ראש האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, "אין צורך לתקן את הרגולציה הקיימת בישראל, כך שתתייחס באופן ייעודי לטכנולוגיית הדור החמישי".
במכתב ששלח משרד הבריאות למנכ"ל משרד התקשורת, המליץ הראשון כי "המשרד להגנת הסביבה יפקח אחר רמות החשיפה בשלבים השונים, תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים לטכנולוגיית ה-5G והתאמתן של רמות החשיפה לעקרון הזהירות המונעת". בנוסף, קרא משרד הבריאות להקים ועדה בין-משרדית שתעסוק בנושא – אולם זו טרם קיימת.
תגובת שר התקשורת יועז הנדל: "מברך על הסקירה. אני נחוש לקדם את ישראל לעידן הדור החמישי. זו קפיצת דרך טכנולוגית שמתרחשת פעם בדור. מנוע צמיחה כלכלי ופתיחת אפשרויות להצלת חיים, חקלאות יעילה ואיכות חיים. את החששות יש להפיג באמצעות שקיפות ומידע. ככל שיעסקו בנושא בפומבי כך ייטב. אני מעודד המשך עיסוק מחקרי בנושא".
מח"כ עידן רול נמסר בתגובה: "מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת אודות טכנולוגית 5G אותו יזמתי, עולה שהיא מחייבת פריסה של אנטנות בתוך מבנים. חשוב להבין שמדובר בטכנולוגיה עם קרינה אחרת ופריסת אנטנות אחרת. כבר לפני שנה וחצי משרד הבריאות קבע שחובה להקים ועדה שתבחן מה ההשלכות הבריאותיות של הטכנולוגיה. הוועדה כמובן לא קמה בגלל בעיות תקציב. אנחנו חייבים להיערך בהתאם ולוודא שלא ייפרסו אנטנות במקומות רגישים או מסוכנים כמו גני ילדים ובתי ספר. אני כמובן בעד אימוץ טכנולוגיות מתקדמות אבל הדבר חייב להתבצע בצורה אחראית לבריאות הציבור".