המוחות היצירתיים של ישראל ינצחו את נגיף הקורונה? לפני חודשיים, כשהתברר שסכנת הקורונה בממדים תנ"כיים, שלפה מדינת ישראל מהקופסאות את הנשק החזק ביותר שיש לנו נגד המגפה. בזמן שבכל העולם גייסו את הלוגיסטיקה של כוחות הצבא, אצלנו גייסו את ה-IQ של גאוני המדעים המדויקים מיחידות העילית הטכנולוגיות של צה"ל, התעשיות הביטחוניות והאוניברסיטאות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות, מפא"ת, אחראי לעליונות הטכנולוגית שלביטחון המדינה. טילים תוקפים, מערכת מעיל רוח, זיהוי מנהרות בתת-קרקע – זה הם. לייזרים ליירוט טילים, מטוסי מודיעין, מטוסי ריגול – גם זה הם. וגם לוחמה אלקטרונית, סייבר, טילי חץ, שרביט קסמים, מערכת כיפת ברזל, מל"טים – וזו רק תחילת הרשימה.
תא"ל במיל ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת, קיבל לפני כחודשיים החלטה דרמטית: "ב-13 במרץ הייתי במשרד ראש הממשלה באיזה דיון של חשיבה מחוץ לקופסה והחלטתי לקחת את כל העuצמה הזאת ואת האנשים ולשים אותם על המשימה של המלחמה בקורונה. זה דבר נדיר ולא קרה באף מקום בעולם".
"ברור שאנחנו ממשיכים עם הפעילות הרגילה שלנו שזה שמירה על כשירות צה"ל ופיתוח המערכות", מבהיר גולד. "אנחנו עובדים ביום על החיזבאללה ועל חמאס ועל אירן, ובלילה עובדים על בתי החולים. מה שעשו הוא לקחת את המוחות המבריקים - ואמרו להם להביא את כל מה שיכול להוציא אותנו מזה".
"לקחנו סטארטאפים כמעט מאפס שהכרנו מהעבר ושינו להם הטייה לכיוון הרפואי", מסביר ד"ר גולד, ומפרט מה הכוח של מפא"ת: "הכוח של הארגון זה כשהוא חי באי-ודאות, זה מרחב המחיה שלנו. כשיש אי ודאות יש הרבה יצירתיות, יוזמה וחדשנות".
תוך שבועות, לפעמים תוך ימים, מצלמות וידאו פשוטות קיבלו אינטליגנציה, ננו-סיבים לאיסוף חלקיקי חומר נפץ הוסבו למדבקה שהופכת נייר טישו למסכת 95N. מצלמות תרמיות שזיהו חדירות על הגדר מודדות עכשיו ממרחקים חום, דופק ונפח ריאות. תהליכי פיתוח רפואי שלוקחים בשגרה שנים, התקצרו לשבועות בודדים. חלק גדול מהפיתוחים האלה יהיו עוד מעט חלק מהחיים שלנו בדרך הארוכה החוצה מההזיה.
ינשוף הקורונה: זיהוי ב-60 שניות
במקום בדיקת מטוש, עם כל הלוגיסטיקה והמעבדות והריאגנטים שתמיד חסר, ויומיים לפחות עד התשובה – במפא"ת עובדים על פיתוח שיגלה אם "יש" או "אין" תוך 60 שניות. "הפוטנציאל הוא מטורף, גילוי אימות או שלילה של הנגיף תוך פחות מדקה", מספר סרן אילן, ראש מדור במפא"ת.
"כשראינו את הקלות הפוטנציאלית של הפתרון אל מול העלות האלטרנטיבית, הבנו שזה גיים צ'יינג'ר", מספר אל"מ אלי, רמ"ח מערכות במפא"ת. והבונוס – כנראה שזה עוד גם בארבעת הימים הראשונים שאחרי ההדבקה. "זה קו ייצור של פתרון שמאפשר לך באפס זמן לקבל תשובה. זה יהפוך להיות המדחום החדש".
"זה פרויקט שיכול לשנות את ההתמודדות העולמית. אם אנחנו היום בדיון של אם לפתוח את המשק, כמה לפתוח, איך לעשות את זה בצורה בטוחה, זה משנה את כללי המשחק", אומר פרופ' אמיר תירוש, מנהל מכון אנדוקריני בבית החולים שיבא.
הטכנולוגיה הזאת משתמשת בתדרי טרה-הרץ, אלף טריליון פעמים בשנייה. עד לפני חודש היא שימשה כדי לזהות אם ביצת תרנגולת היא זכר או נקבה. תוך ארבעה ימים התאימו אותה לזהות אם אדם הוא חולה קורונה או בריא.
האף המלאכותי: מזהה מקום שבו היה חולה קורונה
מה שלינשוף לוקח דקה, האף המלאכותי של NANOSCENT יעשה בחצי דקה, ובעתיד הלא-רחוק - אפילו אם החולה כבר לא שם.
"החברה הגיעה עם הרעיון, ואמרנו: בוא ננסה ביחד להביא את הסנסורים הקיימים שלהם שהולכים לכיוונים אחרים לחוש קורונה", אומר רס"ן שי לירז, רמ"ד CTO במפא"ת. המכשיר יוכל למעשה זהות שבחדר מסוים היה חולה קורונה.
"כנראה שלקורונה יש ריח, כי בין הדברים שרצו זה גם לאמן כלבים להריח חולי קורונה", אומרת פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעת זיהומים בבית החולים שיבא. "יש ככל הנראה מולקולות של ריח שמשתחררות. את המולקולות האלה, המכשיר הקטן יודע לקרוא וללמוד את זה".
אם הכל יתקדם כמו שרוצים, נראה בחללים ציבוריים מכשירים שיוכלו לסמן אם החדר נקי מקורונה. זה יוכל לשחרר, למשל, את נמל התעופה בן גוריון. לא רע בשביל משהו שעד לפני שלושה חודשים זיהה היריון אצל פרות.
מכ"מ המדדים: מרחוק – וללא מגע
מכ"מים זה משהו שמערכת הביטחון מכירה מצוין. מצלמות תרמיות מזהות מרחוק סימני חיים של מחבל על הגדר, אז למה שלא ימדדו גם חום ודופק וקצב נשימה בבילינסון משלושה מטר ללא מגע?
שתי מערכות כאלה פותחו במקביל - אחת של התעשייה האווירית והטכניון, השנייה של אלביט. תחרות זה דבר טוב - תוך שלושה שבועות יש מערכת עובדת, בעצם שתיים.
חקירה אפידמיולוגית אוטומטית: מצלמות חכמות
בשיבא בודקים גלאי שמתריע אם מישהו מסתובב בלי מסכה או אפילו אם היא גלשה למטה רק קצת וזה עובד גם בפרופיל. אבל המערכת שפותחה יודעת לעשות הרבה יותר מזה - היא מסוגלת לבצע תחקיר אפידמיולוגי אוטומטי במקרה שאחד מאנשי הצוות הרפואי נדבק בקורונה, וזה מדויק בצורה מפתיעה.
כל זה נעשה באמצעות ניתוח ראייה ממוחשבת של המצלמות שפזורות ממילא בבית החולים. המפתחים הוסיפו שכבה ממוחשבת שצופה באנשים ומוסיפה תיוגים אוטומטיים.
למשל – אח במיון יולדות שנדבק בנגיף. מיד נשלפים כל המקרים שבהם צולם בשבועיים האחרונים, עם מי הוא נפגש וכמה שניות בדיוק היה לצד אנשים אחרים. במקום לסגור את המחלקה ולשלוח את כל הרופאים לבידוד, רק גיבורי האירוע האפידמיולוגי יבודדו.
זה כל כך הרבה יותר יעיל ואפקטיבי מאשר לשלוח אחות מניעת זיהומים לשאול את החולה אם הוא זוכר ליד מי היה לפני שבועיים ובאיזה מרחק.
קוב-ויו
מערכת קוב-ויו קוראת את כל המוניטורים של כל חולה בכל בית חולים, מאפשרת קבלת החלטות מבוססות מידע ובעיקר - היא יודעת לסדר עדיפויות.
אנחנו בפרויקט הזה לא רק עושים אינטגרציה של מידע, אנחנו מביאים כלים תומכי החלטה שמתבססים על המידע, בעצם על המאגר של המידע שנוצר בבתי החולים", אומרת אל"מ (במיל') טליה גזית, מנהלת פרויקט שו"ב (שליטה ובקרה).
"יומיים אתה חיית בתוך המערכות שקיימות בבית החולים וניסית לנתח כל פיסת מידע שקיימת, ואתה מבין מה המצב הקיים, מבין שיש עוד המון המון יכולות שאתה יכול לתת לבתי החולים", מספרת סגן טלי כהן, מנהלת מוצר ביחידת מצפן. שנים חלמו על זה, שישה שבועות לקח לצבא לבנות את זה.
רובוטים
מבחוץ הוא נראה כמו שואב אבק עם אייפד, מבפנים המוח הוא של רפאל. הניסוי התחיל בשיבא לפני שבוע, ובעוד חודשיים הרובוטים יוכלו להחליף במחלקות הקורונה את הצוות הרפואי בחלק מהמשימות, כמו חלוקת תרופות, כדי להגן עליהם.
"בחודש עשינו דברים שבחוץ לוקח שנה-שנה וחצי לעשות, שמבחינתו זה מטורף", אומר ד"ר אייל צימליכמן, סמנכ"ל שיבא לרפואה וחדשנות. "אם ביום-יום היינו יכולים לעשות את הדברים האלה, אז כנראה שכולנו היינו מרוויחים".
