פתחו מגירה בבית. כמה טלפונים ישנים נחבאים בה? זו הבעיה העיקרית עם מוצר הצריכה מספר אחת של תקופתנו: כולנו רגילים להחליף אותו תדיר – ילדים מתקשים לצאת לבית הספר בלעדיו, ומבוגרים מאבדים את עולמם כשהוא מתקלקל. המרוץ של היצרנים והצרכנים אל הדגם הבא מותיר חותם סביבתי וחברתי גבוה. כעת, חברה באמסטרדם מציגה חלופה של ממש - והשאלה היא אם יהיו לה קונים.
אולי חכם, אבל לא כל כך סביבתי
סמארטפונים מיוצרים לרוב בסין: יש בהם יותר מ-60 רכיבים שונים, שאת חומרי הגלם עבור חלקם ניתן לכרות בסין עצמה. חומרי גלם אחרים מקורם במדינות באפריקה או במדינות מתפתחות אחרות, שם התשתיות מפותחות פחות, חוקי העבודה אופטימליים עוד פחות (עבודת ילדים היא דבר נפוץ בקונגו, המובילה בהפקת קובלט, למשל) והתקינה הסביבתית ירודה. המלאי של חומרי הגלם הנדירים יותר הינו קריטי בגלל קצב הייצור וההחלפה הגוברים של המכשירים.
אחד הצעדים שחברת "אפל" נקטה במדיניות הסביבתית שלה הוא שימוש ב-100 אחוז בדיל ממוחזר בהלחמות "לוח האם" (logic board) של אייפון 11. אך הקמת מפעלי מיחזור לפלאפונים איננה עניין פשוט: הרכב החומרים וכמותם בתוך המכשיר משתנים משנה לשנה ומדגם לדגם, ולכן אין לכך בינתיים מודל כלכלי אחיד. אולם, כאשר חלק מהמחצבים דורשים עיבוד של כמויות חומר בהיקף של עד פי 350 מכמות החומר הסופי במכשיר, מִיחזור אמור להפוך למשתלם בסופו של דבר.
הפקת חומרי גלם ותהליכי העיבוד השונים שלהם הן פעולות שאחראיות לכמחצית מפליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם – ולכ-90% מאובדן המגוון הביולוגי – על פי דו"ח של האו"ם. קשה לקבוע מהו ממוצע פליטות גזי החממה למכשיר סלולרי בודד, כי מדידת הנתונים נמצאת במחלוקת והם אינם זמינים עבור כל החברות, אך תהליך הייצור והשימוש במכשיר אחראים למרבית הפליטות של המכשירים. על פי נתוני אפל, מחזור החיים של אייפון 11 מייצר פליטות של כ-80 ק"ג פחמן דו-חמצני בממוצע (מהפקת חומרי הגלם דרך תהליכי הייצור השונים, השינוע והשימוש במכשירים ועד לסוף חיי המוצר) – עם ממוצע שימוש של שנתיים, כשגרסאות עם זיכרון גדול יותר פולטות יותר. 83% מגזי החממה נפלטים במהלך תהליכי הייצור, 3% בשינוע, ו-1% בטיפול לאחר שימוש, כאשר השימוש במכשיר ע"י הלקוח אחראי לכ-13% מהפליטות.
אם נחזור למגירה שלכם, רוב הסמארטפונים אינם מטופלים לאחר שימוש, והם חלק משמעותי בפסולת האלקטרונית המזהמת והבזבזנית מסביב לעולם. גם לכך כבר יש פתרונות, כמו כרייה של משאבים במטמנות אשפה, אבל ההשקעה בהם עדיין נמוכה.
מיושן, אבל מוסרי
חברה הולנדית בשם "פיירפון" (Fairphone) החליטה להתמודד עם הבעיה והשיקה החודש את הדגם השלישי שלה. החברה יצאה לדרך ב-2010 כקמפיין לתעשיית אלקטרוניקה מקיימת יותר שהתמקד בתחילה בהימנעות משימוש בחומרי גלם שמקורם באזורי לחימה. מאז 2013 היא מממשת את עצמה כחברה כזו בזכות עצמה.
אף שבתמונות נראה פיירפון 3 מעט מיושן מבחינת העיצוב, המכשיר אמור להיות הקנייה האתית ביותר של סמארטפון: אורך החיים שלו הוא חמש שנים (בעיקר בזכות מנגנון טעינה המאריך לטענת היצרן את חיי הסוללה), הוא ניתן לתיקון פשוט בזכות היותו מודולרי, חומרי הגלם שלו מופקים באופן מפוקח ככל הניתן מבחינה סביבתית (לזהב למשל יש תו תקן של סחר הוגן) ובמישור החברתי, החברה מקפידה על תעסוקה הוגנת ובטוחה בעבור עובדיה. הגישה המודולרית למשל זכתה לביקורת משבחת מאתר הבודק את יכולת התיקון של מכשירים שונים, המכשיר מורכב משבעה מודולים בלבד ובאתר החברה ניתן לרכוש כל אחד מהם בנפרד אם נדרש לתקנו, כשההחלפה אמורה להיות פשוטה גם לאדם ממוצע.
המכשיר מבוסס אנדרואיד 9 (צפוי להשתדרג ל-10) ועם מפרט טכני ששם אותו במחיצת מכשירי הביניים בשוק. הוא ניתן להזמנה מוקדמת –במדינות אירופאיות בלבד בינתיים - עבור 450 יורו (כ-1725 ₪) לאספקה מאמצע נובמבר. החברה מפעילה תכנית למיחזור מכשירים ישנים שעבורם ניתן לקבל החזר כספי צנוע. המחיר נחשב גבוה בשוק האירופי בהשוואה למכשירי ביניים אחרים ולמפרט המוגבל שלו, אבל יש לזכור כי ההפרש במחיר שמשלם הצרכן משקף את המחיר המופחת שמשלמת הסביבה.
עד סוף 2017 נקנו 175,000 מכשירים משני דגמים הראשונים של החברה. הדגם הקודם זכה לתו התקן הסביבתי של הממשלה הפדרלית הגרמנית ('המלאך הכחול') וגם בתואר הסמארטפון הידידותי-לסביבה לשנת 2018. מצד שני, במונחים של שוק הסמארטפונים העולמי (בערך מיליארד וחצי מכשירים מדי שנה), המספר הזה הוא טיפה בים.
שינויים בהרגלי הצריכה
יאיר אנגל הוא מנכ"ל קיימא-מרכז לתכנון ועיצוב מקיים, נציג EPEA בישראל ומומחה לכלכלה מעגלית, לדעתו "המהלך של פיירפון הוא מדהים, משום שזהו מוצר שמגלם את תפיסת הקיימות ומפצח סוגיות סביבתיות וחברתיות משמעותיות. הוא אולי אינו מושלם, אבל החברה מפוכחת לחלוטין מבחינת כברת הדרך שעליה לעבור. זהו הטלפון 'הנכון' ביותר שניתן להשיג ולצרכן יש הבנה מלאה אודותיו בזכות שקיפות המידע שנוקטת החברה. הוא גם הוכחה שהתעשייה, ובמקרה זה מהיותר רלוונטיות לסוגיית הקיימות, יכולה להשתנות".
מכשיר כמו פיירפון 3 בהחלט עושה כברת דרך כדי להציע חלופה מקיימת יותר עבור מוצר בעייתי מאוד. אך כדי שהמכשיר הזה יצליח, כלומר יממש את הפוטנציאל הסביבתי, החברתי והכלכלי שלו, לא די בהיצע, והמשתמשים צריכים יהיו לשנות את הרגלי הצריכה שלהם: להשתמש בטלפון יותר מהממוצע של שנתיים ולהיות נכונים לתקן אותו בעצמם. הרגלי הצריכה האלו הם אולי אחת הסיבות שגוגל נטשה את פרויקט המכשיר המודולרי שלה, מה שמצביע על היכולת שלנו להשפיע על היצרניות, אבל התפיסה מאחורי הפרויקט הזה (שנקרא Phoneblocks) עדיין בחיים.
אם אינכם מוכנים לשלם תוספת פרימיום עבור טלפון סביבתי ולתמוך במוצרי צריכה מקיימים יותר, יש עדיין פעולות שניתן לעשות. למשל, לקנות טלפון משופץ, ואם מחליפים מכשיר, להעביר את הטלפון הלאה למישהו אחר במעגל המשפחה והחברים להמשך שימוש.
בנוסף, היצרנים יכולים להיות שקופים במידע לגבי החתימה הסביבתית של הדגם כדי שהצרכנים יוכלו לעשות בחירות מושכלות לגבי חלופות טובות יותר. חברות התקשורת, המתווכות לרוב בין היצרן לצרכן, יכולות להציע "ליסינג" בחוזים ארוכים יותר כדי להפוך שימוש ארוך-טווח למשתלם.
לדעת אנג'ל, "פיירפון הוא אחד המוצרים שראויים לתוספת המחיר הנדרשת – שבחלקה לפחות נובעת מכורח כלכלי של חברה קטנה - משום שיש תמורה בפועל של קיימות, לא רק במוצר הסופי אלא גם בתהליך המתמשך מאחוריו של ניהול שרשרת האספקה. אבל עיקר הפוטנציאל שלהם הוא לשנות את השוק שינוי של ממש באמצעות חדשנות משבשת. יש כאן בשורה אמיתית".