אלו הנתונים שהביטוח הלאומי ושר הרווחה הציגו במסיבת העיתונאים על דוח העוני ורצו מאוד להבליט: העוני ירד בשנה שעברה, גם אי השוויון הצטמצם ו-14,400 משפחות נחלצו מקו העוני. זה אמנם מעולה, אבל עדיין צריך לזכור שאלה המספרים הכלליים: ב-2016 חיו בעוני 1,809,200 אנשים, כחמישית מאוכלוסיית המדינה - מתוכם 842,000 ילדים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
קו העוני הוא נוסחא, והמספרים לא תמיד אומרים מי באמת עני. כך לדוגמא, מתי לפי הנוסחא משפחה בת חמש נפשות תוגדר ענייה? כשההכנסות שלה יהיו מתחת ל9,800 שקלים בלבד. ומה קורה כשיש רק שתי נפשות? אז לפי הנוסחא רק אם הם יכניסו יחד פחות מ 5,216 שקלים, הם יהיו מתחת לקו העוני. נעגל ל5,220 והם כבר מעל הקו.
אמנם שמענו שיש ירידה בעוני, אבל איפה רואים עלייה בעוני? אצל משפחות חד הוריות, חלה עליה חדה - מקצת פחות מ-22% לכ-26%. גם בקרב משפחות עובדות, שמהוות היום כמעט 59% מכל המשפחות העניות - גם עובדים, וגם לא מצליחים לעבור את הרף - מדובר ב-271,700 משקי בית.
איפה חיים האנשים העניים ביותר? בראש ניצבת ירושלים, בה למעלה ממחצית מהילדים מוגדרים מתחת לקו העוני - אחריה מחוז הצפון, חיפה, דרום והכי פחות עניות - תל אביב והמרכז. ובסוף בסוף חייבים לזכור את העובדה הבאה: ישראל נמצאת בראש הטבלה הלא מחמיאה הזו של שיעור העוני בקרב המדינות המפותחות - 18.5% לעומת 11.5% בממוצע ה-OECD.
גם בשאלת העוני בקרב ילדים, אנחנו שניים רק לטורקיה. במסיבת העיתונאים נאמר היעד של הביטוח הלאומי: שנת 2024, אז נגיע לממוצע של מדינות המערב - כך שלפחות יש למה לקוות.