אמרו פעם שהניצחון הגדול של השמאל היה כאשר בזה אחר זה עלו ראשי ממשלה מהימין והגשימו בפינוי או בהצהרות את חזון השמאל. אם זה המצב, האם אנחנו חוזים עכשיו בתמונת ראי, שבו השמאל מגשים את חזון הימין?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שני המנהיגים שמתחרים על ראשות המשאל-מרכז עושים זאת תוך פנייה משמעותית ימינה. לפחות ברטוריקה. הנה כמה דוגמאות, לא בסדר כרונולוגי אבל באופן שעושה סדר. לפיד: "אין הדתה - זה התקף חרדה", "לבנות בגושים כמו משוגע", "אמ:פמ זה לא אידאולוגיה". גבאי: "אלוהים נתן את הארץ לאברהם", "אם שלום - אז למה לפנות יישובים?", "השמאל שכח מה זה להיות יהודים".
האמירה האחרונה הכי משמעותית, כי כאן גבאי כמו לפיד מכה בדיוק על ראש המסמר. לא סתם גבאי מברך שהחיינו בנאום ההכתרה ולפיד הולך בטלית לכותל. הנה נתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה:אצל החילונים 33% בימין ו-60% במרכז שמאל, אבל הנה התפנית - אצל המסורתיים 64% בימין ו-22% במרכז שמאל. בקרב הדתיים 83% מגדירים את עצמם ימין ורק 13% במרכז שמאל.
הדתיים באמת אבודים לגוש הזה. הקרב הגדול הוא על המסורתיים. לא סתם האמירה הכי הרסנית הייתה של גרבוז בבחירות על מנשקי הקמעות. גבאי הבין היטב שהוא חייב להוריד את האיבה כלפי השמאל בקרב מנשקי המזוזות, עורכי הקידוש - רוב עם ישראל. נתניהו לחש את זה לפני עשרים שנה, גבאי, אם תרצו - הוא השני שזיהה.