למרות גל מעשי הטרור והקריאות לאינתיפאדה שלישית, אין זה במקרה שאף גורם פלסטיני אינו מרים את הכפפה ומכריז על מערכה שכזו. ברשות הפלסטינית מעדיפים לכנות אותה בשם חדש: "הבה", שפירושה "התפרצות".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
רצף התקריות האלימות אינו חורג בשלב זה מן האירועים שהכרנו בשנתיים האחרונות, זאת אף על פי שהוא קטלני יותר ומניב יותר יוזמות טרור מצד יחידים. דפוס התנהלות זה הוא רק אחד ממאפייניה של ה"הבה", שרק אם יחול בהם שינוי של ממש נוכל להבחין בהידרדרות קיצונית ובהאצת הגלישה לקראת התנגשות:
ראשית, אין כרגע הנהגה מרכזית או יד המכוונת את ההתפרעויות ואת הפיגועים. הפעולות הן כמעט תמיד מקומיות ומובלות בידי חבורות של צעירים שאינם זוכרים את תוצאות האינתיפאדה האחרונה ומיידים בקבוקי תבערה ואבנים סמוך לשכונות ולכפרים שלהם. נזכיר שבאינתיפאדה הראשונה הוקמה בתוך ימים "המפקדה המיוחדת" המחתרתית של כל הארגונים, ובאינתיפאדה השנייה נוהלה האלימות בהשראתו של יאסר עראפת.
ארגון התנזים של תנועת פתח, ששימש יחד עם חמאס כעמוד השדרה של האינתיפאדות הקודמות, לא נכנס כיום לתמונת האלימות. למרות האיבה והשנאה שרוכש התנזים לרשות הפלסטינית ולעומד בראשה, תלוי הארגון בהטבות ובמשכורות שנשאבים ממנה. התנזים אומנם מחזיק בנשק במחנות הפליטים, אך אנשיו מודעים היטב לעובדה שהפעלתו תחולל תפנית בזירה.
לפלסטינים אין עניין בהסלמה
הציבור הפלסטיני ברובו, למרות כל המשטמה כלפי ישראל, ממאן לפי שעה להצטרף להפגנות האלימות. עמדה פאסיבית זו לא מאפשרת הפגנות של רבבות כפי שראינו בעבר, ואלו מסתכמות כעת במחאות של תריסר בני נוער בלבד. את ההתגייסות ההמונית בצעדות רואים היום רק בהלוויות.
גם אבו מאזן רוצה להחליש את עוצמת ההתפרעויות, אך לשבעת גדודי הביטחון הלאומי שלו יש יכולות מוגבלות. הם אומנם מנסים למנוע מההפגנות מלגלוש אל צירי התנועה, אך לא תמיד עולה הדבר בידם.
גם ברצועת עזה לא ממהרים להלהיט את האווירה, ועד כה למעט מספר שיגורים מצד ארגונים סלפים, בג'יהאד האסלאמי עדיין חוככים בדעתם כיצד לנהוג בזמן שבחמאס מעדיפים לשמור על ההפוגה הנוכחית כפי שהיא.