שנים של מסחרה, דאגה לראשי רשויות מקורבים ובעיקר חוסר מנהל תקין אמורים להסתיים בימים הקרובים עם אישור מפת הטבות המס החדשה ליישובי הפריפריה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, קיבל על עצמו את התפקיד שאף אחד לא רצה ובפעם הראשונה קבע קריטריונים שקופים לקבלת הטבות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בדרך הזאת נעשה צדק עם כ-200 יישובים שיצטרפו למקבלי ההטבה, אבל עשרות יישובים אחרים שכבר קיבלו בעבר את ההטבה ייפגעו, כי בעוד הרשימה גדלה ב-100%, התקציב עלה בפחות מ-50%.
על הרקע הזה מקיימות עיריות בגליל המערבי כמו נהריה, עכו ומעלות תרשיחא מחאה, כיוון שהן ספגו את הפגיעה הקשה ביותר. בניגוד למספרים שונים שנשמעו, משמעות צמצום ההטבה היא כ-400 שקלים נטו במשכורת.
קיצוץ בשכר לכל אחד מאיתנו הוא קיצוץ כואב. גם כשמדובר רק בכמה מאות שקלים. אבל המחאה צריכה להיות רחבה יותר: מדינת ישראל, באמצעות נציגיה בכנסת, מתרכזת פעם נוספת בנטו של תושבי הפריפריה, שרובם ממילא לא מגיעים לדרגת המס המינימלית (השכר הממוצע בצפון הארץ הוא הנמוך ביותר בישראל) ומתנערת ממחויבויות אחרות שלה.
הכי קל למשרד האוצר, דרך רשות המסים, "להעניק" כמה מאות שקלים לכל משפחה ושוב, להתעלם מהצורך לפתח תשתיות, לקדם מקומות תעסוקה איכותיים והשקעה באקדמיה מובילה גם מחוץ למרכז הארץ.
כך יצא שבמפה החדשה נעשה מצד אחד צדק היסטורי - אזורים שהוזנחו מבחינת תמיכה ממשלתית כמו יישובי רמת הגולן, עמק הירדן ובקעת בית שאן יחלו לקבל הטבת מס - אבל מצד אחר, הדבר יבוא על חשבון הרשויות השכנות שלא זכו לתקציבים ותמיכות במקום מה שנגרע כעת מהתושבים.
במדינה "נורמלית" נראה שהטבות המס צריכות היו בכלל לפוג מהעולם, אבל עד שנגיע למעמד הזה - אסור לפגוע במעט האוכלוסייה החזקה שבוחרת לחיות בפריפריה.