התוצאה הטובה היחידה שתוכל לצאת מן הקלפיות ברורה: ממשלת ליכוד-עבודה שתכלול שותפים נוספים, ובלבד שלא ייוותר בידי אף אחד מהם כוח סחיטה ממשי. כל קואליציה אחרת תשאיר את ראש הממשלה שבוי בידי סיעות אחרות מחמת היותה של קואליציית ימין או שמאל כלשהי קואליציה צרה בעלת רוב דחוק בכנסת.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
משה כחלון, אגב, הוא שותף שלישי טבעי לממשלת ליכוד-עבודה. גם אחרים יוזמנו לבוא בשעריה. מה יעשו פייגלין ודומיו? ירקעו ברגליים, לא יותר. תזכורת: ממשלת ימין בראשות נתניהו משמעה מנופי כוח אדירים בידי בנט והחרדים. ממשלת שמאל של הרצוג פירושה עוצמה גדולה בידי ליברמן ודרעי.
האם יכולים הליכוד והעבודה לדור בכפיפה אחת? בוודאי. פשרות ועסקאות הן תמצית הפוליטיקה. עם שוך האבק יתברר שנוכח העמדה הפלסטינית, אין בעצם מרחק גדול מדי בין ביבי לבוז'י בנושא המדיני.
ציפי לבני תוכל לנסות שוב, למה לא? לקו הסיום ממילא לא נגיע. בתחום הכלכלי-חברתי מסוגלים גם נתניהו וגם הרצוג ליישר קו עם כחלון, שממילא יהיה מאופק יותר בתכניותיו למחרת הבחירות.
על כן , כדאי גם לביבי וגם לבוז'י לא לשרוף גשרים, לא להרבות בעלבונות, לא לחסל מראש, ובלי צורך, את הסיכוי לממשלה שמשקפת איחוד סביב פשרות הוגנות. שיילחמו ביניהם, אבל עם כפפות.