מחר ערב סוכות, אז נדבר קצת על יהדות ומוסר. בגלל שסוכות, לתפיסתי, הוא אחד משני החגים היהודיים החשובים - הוא ופסח. כן, סוכות חשוב לי אישית למרות שאולי כבר עליתם על זה שאני אתאיסט מוחלט.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אילן לוקאץ'
הנה העניין: המחבר המקראי שם בפיה של הדמות האלוהית ציווי לשבת בסוכות שבעה ימים. אפשר כמובן להיסחף עם הגלים לשאלות עקרות כמו כמה טפחים הם המינימום ומהו אתרוג מהודר, ובדרך לשכוח את העיקר. בדיוק בשביל זה באתי לכאן.
הרי מה הוא רצה מאיתנו המחבר המקראי? הוא הרי לא התכוון לאיזושהי מורשת עיצובית ולא להגות קולינרית. הוא רצה שפעם בשנה, למשך שבוע, נרגיש כמו הומלסים. כמו פליטים. נרגיש את רוח הסתיו הקרירה בערב ונזכור שאבות אבותינו היו פליטים - מהגרי עבודה שחצו את מדבר סיני בשביל לעשות עבודות פרך אבל לפחות יהיה משהו לאכול.
עם הזיכרון הזה, פלוס טיפות הגשם הקטנות דרך הסכך, נבטיח לעצמנו עכשיו כשיש לנו בית עם בלוקים שקנינו עם מע"מ אפס, נתנהג יותר יפה לפליטים. זאת המשמעות. ולכן הסוכות של ההתחכמות שעשויות מדיקט וגורמות לך להרגיש יותר כמו בצימר כפרי בגליל, הן סוכות לא כשרות מבחינה מוסרית, אם אתם שואלים אותי. וסוכות שבונים במרחב הציבורי ומנצלים אותן להחזרה בתשובה הן לא כשרות פעמיים ועדיף להתרחק.
אז מה היא סוכה כשרה מוסרית? זאת סוכה שאתה מרגיש בה אפילו לרגע קצת כמו סודני שברח מהרעב והמלחמה ומוצא את עצמו ישן בתוך המגלשה בגינת לווינסקי. זאת סוכה נכונה. חג דלוקס לכולכם!