האמת, התאכזבנו. ככל שחופרים יותר ויותר בסיפור של ניצול הקשישים על ידי חברות הטלמרקטינג מגלים עוד ועוד מחדלים ואוזלת יד של הרשויות. נוכלים תמיד היו ותמיד יהיו, אבל איפה המדינה? איפה הגופים שאמורים לפקח, לאכוף ולהכניס את האנשים הללו לכלא?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
חלק מהחברות האלה פועלות כבר כעשור, לעיתים גם באותו השם ואותם הבעלים. אין בושה או צורך להסתתר. חלקן נחשפו בתחקירים מהשנים האחרונות - גם אצלנו - וממשיכות לעבוד באין מפריע. איך זה עובד? כך נראה הטיפול מנקודת מבטו של האזרח שלא רק רוצה להחזיר את מאות אלפי השקלים שנגנבו לו, אלא גם לדאוג שהאחראים ישלמו מחיר אמיתי.
הגוף הראשון הוא הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן במשרד הכלכלה. במהלך השנים ביצעו שם לא מעט חקירות כאלה, וגם הטילו קנסות - חלקם הגיעו אפילו למיליונים - אבל אין שום אכיפה פלילית, שום מעצר או עונש אמיתי למי שעומדים בראש הפירמידה. גם המשטרה לא מעניקה פתרון למתלוננים: חלק מהם נשלח הביתה בטענה ש״אין מה לעשות״; חלקם מגישים תלונות שגם מגובות במסמכים והקלטות - וכפי שהראנו אמש, התלונה נסגרת בתוך פחות מיממה.
מירב כהן, שהקימה מטה מאבק אזרחי לתופעה, מספרת כמה אנשים מרגישים מתוסכלים אחרי שגם הרשויות לא נותנות פתרון. ההסתכלות על כל מקרה באופן פרטני היא הזויה - צריך לשלב אותם יחד ובאופן מרוכז לפעול נגד בעלי המניות והמנהלים בחברות. זה לא סיפור של קשיש או קשישה פרטניים, כפי שמסתכלים על זה במשטרה - זו מכת מדינה.
הלאה לחברות האשראי, שבכובע אחד סולקות את החברות הללו ובכובע האחר מנפיקות כרטיסי אשראי לציבור. עדי סיפרה איך החיוב החודשי של אמא שלה עלה מ-1,500 שקלים בחודש ל-12 אלף שקלים, ובמקרה מסוים אפילו 24 אלף שקלים בחודש. איך מישהו שם לא שם לב? הרי יש היום מערכות התראה ואפשר להגדיל ראש - אבל שוב, גם כאן האזרחים חסרי אונים מול המערכת. בכובע השני חברות האשראי מספקות שירותי סליקה לחברות הטלמרקטינג, וגם כשהן מנסות להפסיק את השירותים, בתי המשפט מונעים מהן בטענה שאין הוכחות מספקות ושזה גזר דין מוות לעסקים, לא פחות. מה עם גזר הדין לאותם קשישים מסכנים?
אגב בנק ישראל כבר שלח חוות דעת לפיה הוא תומך בהפסקת הסליקה, אבל אפשר וצריך להחיל מדיניות אגרסיבית יותר, בהוראה מלמעלה, שחברות כאלה פשוט לא יוכלו להמשיך לעבוד. לקטוע להן את צינור החמצן.
עוד עבירה על החוק היא בתחום של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים: מרגע שאחד הקשישים "נלכד" ברשת של אחת החברות, הפרטים שלו ולעיתים גם פרטי האשראי מופצים הלאה, לחברות שונות, וזו עבירה על החוק. מה נעשה עד כה? אחת החברות נקנסה ב-30 אלף שקלים. גם כאן, ממש לא משהו שירתיע. גם משרד המשפטים יכול להבין שמדובר כאן בתופעה רחבה שדורשת אכיפה משולבת. למה צריך לחכות כדי שמישהו ינקוט ביוזמה אחרת, יוזמה שתביא את כולם ביחד לאותו שולחן במטרה להבין איך לא רק גודעים את התופעה, אלא גורמים לאחראים לשלם?
בשורה התחתונה יש כאן שבעה גורמים, לפחות, שיכולים וצריכים לעשות יותר. כל אחד מגלגל את זה לגוף אחר ואומר שעושה כמירב יכולתו - אבל אם לא יהיה כאן משהו חריף וכולל, בעוד כמה שנים נמשיך לדווח על אותם הסיפורים, שהיו יכולים להיפסק מזמן.
צמרת מערכת הביטחון, בכירי מערכת אכיפת החוק, אומנים מובילים וגיבורים מעוררי השראה – וכולם Live על במות בנייני האומה. ועידת המשפיעים של חברת החדשות ב-3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים | הבטיחו את מקומכם והירשמו: https://newsevent.co.il/