למרות הכול, לא אירע אמש (חמישי) בסוריה שום דבר חריג במיוחד. אכן, המטרה שנבחרה, בסיס מסייאף, שהוא בעצם מעבדה לייצור נשק כימי ומכון שמפתח טילים משמעותיים, שונה במעט ממה שמקורות זרים ידעו לדווח לאורך כל השנים האחרונות: תקיפה שאיש לא לקח עליה אחריות על שיירות נשק שעושות דרכן מסוריה לחיזבאללה בלבנון.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
אנחנו סופרים את המערכות השונות, מלחמת לבנון הראשונה, השנייה, את מבצעי צה"ל ברצועת עזה. העניין הוא שבין המערכות האלה מתנהלת כל הזמן מערכה שקטה, נסתרת מהעין עד כמה שניתן, שמתנהלת גם במרחבים הקרובים, סוריה ורצועת עזה, אבל גם במקומות רחוקים מאוד מאוד, שעליהם פשוט אסור לדבר.
התכלית של כל הפעילות הזו היא לרדד יכולות, לפגוע בנתיבי ההתחמשות של חיזבאללה בעיקר, אבל גם של הצבא הסורי. שר הביטחון לשעבר משה יעלון פירט בנאום את סוגי אמצעי הלחימה שנגדם ישראל תפעל. הוא דיבר על טילים ארוכי טווח ומדויקים, טילים נגד מטוסים, טילי חוף-ים ומערך ייצור נשק כימי. מול כל אלה מתנהלת אותה לחימה חשאית שבין המלחמות. הנוכחות הרוסית והאירנית על אדמת סוריה מסבכת את המצב: הרוסים פרשו שם סוללות של טילים נגד מטוסים. אבל למרות זאת, זה לא מונע את הצורך ואת המעשה, בהנחה שישראל היא שמאחורי התקיפה הזו.
מקורות סוריים הודיעו היום שהמטוסים שיגרו טילים משטח לבנון. כלומר לא צריך לטוס מעל טריטוריה סורית כדי לפגוע במטרה בסוריה. זה יותר בטוח וזה יעיל לא פחות. מבלי שישראל תרצה, המדיניות שלה יצרה עבור חיזבאללה מעין מרחב חסינות. כלומר, ישראל לא תוקפת מטרות על אדמת לבנון מחשש שחיזבאללה יגיב וכך ניגרר לעוד סבב אלים, אלא רק על אדמת סוריה, שבמצב הנוכחי של צבאה, ספק רב אם תגיב.
התנאי למערכה השקטה הזו הוא שהיא תמשיך להיות אכן שקטה. כבר היו מקרים ששרים בממשלת ישראל דיברו קצת יותר מדי, התגאו על הידיעה המקדימה שהייתה ברשותם, ובכך צמצמו את מרחב ההכחשה שהוא כאמור תנאי להמשך המדיניות הזו מבלי להידרדר למערכה כוללת. לישראל אין חשש אמיתי שתפרוץ מלחמה נרחבת, אבל אם ניתן למנוע אותה אז שקט בבקשה.
הזירה הסורית, כמו הלבנונית, מורכבת מאוד מעצם הנוכחות של צבאות, גורמים ואינטרסים שונים. ראש הממשלה יצא לפני כשבועיים לפגישה עם פוטין. אם אני מכיר נכון את העניין, לא היה שם כישלון. הייתה במפגש הזה הבנה הדדית, רוסית-ישראלית, של האינטרסים של כל אחת משתי המדינות, באופן שבו ישראל לא תפריע לאינטרס הרוסי, אבל גם האינטרס הרוסי לא ימנע מישראל את שימור האינטרסים שלה, שהם כאמור רידוד היכולות של חיזבאללה בעיקר, מבלי להידרדר למערכה רחבה.
יש הבוקר כבר איומים סוריים בתגובה, ומהצד הישראלי שקט, לא מגיבים. הסיכוי לתגובה סורית נראה כמו אופציה מאוד לא סבירה, ואף על פי כן הכוונות של סוריה ושל חיזבאללה נבחנות בשבע עיניים.
צה"ל מנהל בימים אלה את התרגיל הגדול ביותר זה 20 שנה מול שתי הזירות, הסורית והלבנונית-חיזבאללה. לשני הצדדים הועברו הודעות ישראליות שמדובר בתרגיל ואין כוונה לפתח ממנו מערכה צבאית כוללת. האם זה ירגיע את הזירות האלה? סביר שכן, ועדיין אלה ימים של מתיחות, והתנהלות נכונה מולה תרגיע את המצב עד לפעולה הבאה שצפוי שתגיע.
ישראל נהנית מתשתית מודיעינית טובה מאוד, מה שמאפשר לה פעולות כירורגיות מדויקות שמשיגות את המטרה: לא לאפשר לחיזבאללה להצטייד במערכות נשק מאיימות. כפי שהדברים נראים עכשיו, המצב הזה עתיד להימשך, עד לאיזשהו פיצוץ אפשרי, שעליו מתנהל עכשיו התרגיל הגדול בצפון.