כבר כתבתי לא פעם שהמשטרה והפרקליטות הן השחקניות הדומיננטיות ביותר על המגרש התקשורתי - עד כדי כך דומיננטיות, שהן לא פעם אלימות וחסרות מעצורים ברצותן לשלוט בלעדית בשיח הציבורי-תקשורתי. הנה דוגמאות מהשבוע האחרון:
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מקרה ראשון: חברי "לה פמיליה" נעצרו, והראיות במרכזיות בתיק הן, בין היתר, אמצעי הלחימה הרבים שנתפסו בבתי החשודים. עוד לפני שהעצורים הובלו לבית המשפט לשם הארכת מעצרם הוציאה דוברות המשטרה צילומים של הראיות בתיק והפיצה אותן לכל כלי התקשורת. אפילו על קרדיט לא ויתרה המשטרה, והדגישה: "צילום: דוברות משטרת ישראל".
מקרה שני: אתמול הוגש בבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום חמור כנגד אב המואשם באונס בנותיו, תיק שיתנהל בדלתיים סגורות. זה לא הפריע לראש צוות החקירה, בוודאי עד תביעה מרכזי, להתראיין ובהרחבה על התיק.
ועכשיו למקרה הפוך: הגבר שאשתו המורה חשודה בקיום יחסי מין עם תלמיד שלה, נחקר גם הוא בחשד לפגיעה בה. יום יבוא ויתברר אם מדובר בתלונת שווא, אבל בינתיים הוא חשוד. אולם בכליו של הגבר ראיות מזכות: הקלטות ומכתב של אשתו מתוודה על בגידתה ובקשת סליחה.
החשוד או מי מטעמו העזו להעביר את הראיות לכלי התקשורת, או במילים אחרות: חשוד העז לערער על הנרטיב של המדינה. אמש הוא נחקר באזהרה בחשד לשיבוש החקירה. עכשיו הוא ובני משפחתו מבוהלים. מאמש הם מפחדים לענות לעיתונאים. בדיוק כמו שהמשטרה רוצה.