מיי מתפטרת - END OF MAY: ההישג הראשון, וכנראה המכריע ביותר, של תרזה מיי הוא לא בתחום הפוליטי, לא במדיני ולא בכלכלי אלא יותר נוגע לעולמות הכימיה - מיי הצליחה להפוך ברזל לחמאה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בתום שש שנים מוצלחת כשרת פנים תרזה מיי נכנסה אל בית ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10 במקומו של דיוויד קמרון המתפטר שהפסיד בקרב מול הברקזיט. הוא חשב אז שאין שום סיכוי שהבריטים יחליטו לצאת מהאיחוד האירופי, הימר על כל הקופה ושילם את המחיר. לצידו, בימי משאל העם, הייתה תרזה מיי. שרה חזקה, פופולארית מאוד במפלגת השמרנים ובציבור הרחב.
מיי אומנם התנגדה ליציאה מהאיחוד האירופי אבל ברגע שנכנסה לתפקיד הודיעה חד משמעית, "אני זה הברקזיט והברקזיט הוא אני". את ההשוואה למרגרט תאצ'ר לא היה כמעט מי שפספס, אשת הברזל החדשה קראו לה ובשבועות הראשונים בתפקיד היא עמדה בציפיות.
היא קיבלה לידה משימה כמעט בלתי אפשרית. להוביל בתוך שנתיים מדינה מפולגת ומסוכסכת באחד התהליכים המורכבים והסבוכים שנראו לפחות בעשורים האחרונים. אלא שמיי לא רק "נקלעה לסיטואציה" כמו שנהוג לחשוב, יש לה חלק מרכזי בכישלון. במשך תקופה ארוכה קיבלה את ההחלטות הגורליות ביותר בפורום מאוד מצומצם, הרחיקה מעצמה את הפרלמנט ואת רוב חברי ממשלתה - הם חזרו לבסוף לנקום בה ונטלו מידיה סמכויות רבות.
מיי החליטה לצאת לבחירות בזק, רצתה לנצל את המומנטום ולגבור בקלות על היריב הקיצוני שאיש לא ספר, ג'רמי קורבין. היא יזמה את מערכת הבחירות הזו אבל הגיעה אליה לא מוכנה לחלוטין. שורה של החלטות שגויות ומסרים מבולבלים הובילו את מיי לאבד כוח ולעמוד, לראשונה זה עשרות שנים, בראש ממשלת מיעוט שהותירה אותה משותקת.
ראשת הממשלה חיזרה אחרי הפלג הקיצוני יותר במפלגה שלה, עשרות חברי פרלמנט שתומכים בניתוק כמעט מוחלט מהאיחוד האירופי. היא הציבה קווים אדומים חד משמעיים והתחייבה לא לחצות אותם. "ברקזיט משמעותו ברקזיט" הפך לסלוגן שלה ולדרך שבה הבטיחה לעם יציאה נקייה ומשמעותית מארבעים שנות שותפות עם אירופה.
תרזה מיי המשיכה את שרשרת הטעויות שלה לאורך כל הדרך, ניסתה לא פעם לשחק משחק כפול, להציג לפרלמנט מציאות אחת ולאיחוד האירופי אחרת, אלא שעשתה זאת בדרך כל כך לא מתחוכמת שהבלוף התגלה ברגע. שלוש פעמים העלתה בפני הפרלמנט את עסקת הברקזיט שלה למרות שהיה ברור לכל שאין שום סיכוי שהעסקה הזו זוכה לרוב. בפעם הראשונה חוותה את התבוסה הקשה ביותר שחווה ראש ממשלה אי פעם בבריטניה. תרזה מיי לא הלכה רחוק מספיק כדי לרצות את תומכי הברקזיט והלכה רחוק מידי מכדי לרצות את מתנגדיו. מאז שנכנסה לתפקיד, התפטרו לא פחות מ-36 (!) חברי וחברות ממשלה במחאה על התנהלותה.
הקש ששבר את גב הגמל הגיע השבוע - תרזה מיי ראתה שחברי מפלגתה לא יספקו לה את התמיכה שהיא צריכה ולכן ביצעה פנייה חדה שמאלה וניסתה לחזר אחרי חברי האופוזיציה. גם המהלך הזה לא הצליח, מיי איבדה את מעט התמיכה שעוד הייתה לה והבוקר הודיעה בדמעות שאינה יכולה עוד.
כמה דברים צריך לומר לזכותה של מיי, היא הוכיחה בשלוש השנים האחרונות נחישות ודבקות שמעטים האמינו שאדם יכול להציג. היא שרדה ניסיונות הדחה ומרידות, היא שרדה ביקורת קטלנית מהתקשורת, ממנהיגים בעולם ומחבריה בפרלמנט. היא ראתה את פרוייקט הדגל שלה נופל פעם אחר פעם והמשיכה איתו קדימה למרות הכל. אי אפשר להניח שאדם אחר היה עושה עבודה טובה יותר. היא הצליחה לגבש הסכם מקיף ומרשים עם האיחוד האירופי. לנגד עיניה עמדה תמיד טובת בריטניה כשהתעקשה להיפרד מהאיחוד האירופי עם הסכם.
תרזה מיי תיזכר כאישה שקיבלה לידיה את אחת המשימות הקשות ביותר שיכול מנהיג לקבל, וכשלה. הכישלון שלה ישפיע למשך דורות על הפוליטיקה הבריטית ועל הממלכה כולה. היא הפכה ממנהיגה חזקה ומבטיחה לראש ממשלה מושמצת, חלשה ומובסת בקנה מידה היסטורי. הברקזיט עדיין לא יצא לפועל, וכבר גובה את הקריירה של ראש ממשלה שני: בבריטניה תוהים הבוקר אם מיי לא תהיה האחרונה.