חשבנו ביום הזה, שהארכיונים וודאי מחזיקים תיעוד של לא מעט מפגשי פסגה ולחיצות ידיים של מנהיגים יריבים. היום אנו יודעים לומר כי מקצתם היו ראשיתה של ידידות ארוכת שנים, אחרים נותרו זיכרון מתועד ותו לא, אך זו כבר חכמה שבדיעבד.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
למשל הפגישה בספטמבר 1938, ערב פרוץ מלחמת העולם השניה, בין ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין וקנצלר גרמניה אדולף היטלר. צ'מברליין התמים האמין אז לשקריו של היטלר בפגישתם בועידת מינכן, וסופה, הרי ידוע לכל.
במקום אחר ושנים אחר כך, ב1972, נפגשו נשיא ארה'ב ריצ'ארד ניקסון ומנהיג סין מאו טסה טונג ולחיצת היד שלהם הפשירה את היריבות והפילה את חומת העויינות שבין שתי המעצמות.
גם נשיא אחר של ארה"ב, רונלד רייגן, רשם היסטוריה כשנועד עם מנהיג ברית המועצות מיכאל גורבצ'וב ברייקיאוויק איסלנד, באוקטובר 1986 ובכך סיים את המלחמה הקרה בין המעצמות וזרז את פתיחת מזרח אירופה הקומוניסטית אל המערב.
גם המזרח התיכון סיפק מפגשי מנהיגים היסטוריים, מקצתם הניבו הסכמים.למשל כשראש הממשלה מנחם בגין ונשיא מצרים אנואר סאדאת לחצו ידים ב-1977 והוליכו את ישראל ומצרים לחתימת חוזה השלום ביניהן.
במבחן התוצאה, לחיצת היד ההיסטורית בין ראש הממשלה יצחק רבין לבין ראש אש"פ יאסר ערפאת בספטמבר 1993 בוושינגטון, היתה פחות מוצלחת.
והיום הזה, עוד פגישה ועוד לחיצת ידיים ועוד היסטוריה, שאין לדעת מה היא תוליד. האם היא תצמיח ידידות של אמת או חס וחלילה תהיה עוד בית בפזמון "רבותי ההיסטוריה חוזרת"? ימים יגידו.