נתניהו אמר אמש לקרן מרציאנו שהחליט להגיע לאולפן כדי 'לנפץ את עלילת הדם' כלשונו. אם לא לנפץ, לכל הפחות היתה כאן הזדמנות לפזר את העננה שרובצת כבר יותר משבוע מעל פרשת מניות הפלדה ומעורבותו בפרשת הצוללות. העננה לא הוסרה, לפחות לא במלואה. נתניהו סיפק עוד כותרות (הודה שהסיר את ההתנגדות ממכירת הצוללת למצרים תוך מידור שר הביטחון והרמטכ"ל) והותיר כמה סימני שאלה פתוחים, סביב מעורבותו במניות הפלדה.
מכירת המניות
ההסבר של נתניהו לעסקה הפנטסטית שעשה - רכישת 1.7 אחוזים ממניות החברה של בן דודו בשנת 2007 ומכירתם בתוך פחות מארבע שנים, בסכום מופלא של יותר מ-13 מיליון שקלים - פי שבעה ממחיר הקניה - הוא המיזוג שנעשה עם חברת גרפטק אינטרנשיונל, אותו תאגיד שסוחר עם תיסנקרופ. המיזוג העלה את ערך החברה, אמר נתניהו והשווה את האירוע לעסקאות דומות בעולם ההייטק, בהן הטכנולוגיה נמכרת ביוקר, גם אם ביצועי החברה נמוכים.
אלא שסידריפט, המפעל המדובר שנמכר לגרפטק, הוא בכלל מפעל לואו טק. שום טכנולוגיה ייחודית אין כאן. אגב, גם לא מדובר באחד משני ספקים בלעדיים בעולם הפלדה, כמו שטענו מקורביו של נתניהו, אלא אחד מתוך 11 ספקים בעולם. ובכל זאת, ערך המניות של נתניהו קפץ פי שבעה, בשעה שערך המפעל צנח ב-57 אחוזים. לדעת כלכלנים ומשפטנים, הפרשה מעלה חשדות לכאורה לפיהם נתניהו קיבל את המניות מבן דודו בחינם או בהנחה מופלגת.
אם כך הדבר, ולאור גרסאותיו הסותרות של נתניהו האפשרות הזאת חייבת להיבדק, לא מן הנמנע שבן הדוד מיליקובסקי רצה בנתניהו כבעל מניות רשום, על מנת שישמש "פותח דלתות" בחברות בינלאומיות שסוחרות במישרין או בעקיפין עם ישראל. הדרך היחידה של נתניהו לסתור את הטענות הללו, היא הצגת כל המסמכים, החוזים וההעברות הכספיות שיוכיחו את גרסתו.
ניגוד העניינים
נתניהו טוען כי לא ידע שגרפטק סוחרת עם תיסנקרופ, וממילא מדובר בשרשור רחוק, כזה שגם אם היה מחזיק במניות ביום חתימת עסקת הצוללות, היה מרוויח לכל היותר דולרים בודדים. הוא גם הסביר שמכר את המניות שלו שנה וחצי לפני שנחתמה עסקת הצוללות, כך שמימלא לא הרוויח דבר. אלא שמיליקובסקי, דודו של נתניהו, המשיך להחזיק במניות בגרפטק, למעשה הוא היה בעל המניות והאג"ח הגדול בחברה עד שנת 2015.
העיתונאי אראל סג"ל פרסם היום כי אין קשר עסקי ישיר בין חטיבת הצוללות בתיסנקרופ לגרפטק, כך נמסר לו בהודעה רשמית מהתאגיד. עדיין נותרה ללא מענה ברור השאלה האם הגדלת רווחי התאגיד כולו עשויה לשפר את מאזנו הכלכלי של מיליקובסקי שמספק לו חומרי גלם? הקשר נראה נסיבתי ורחוק, ועדיין יש הצטברות משונה של אירועים ושמות של מקורבים, שמחייבת בחינה נוספת של רשויות החוק.
"הארנק" של נתניהו
בכלל, בין נתניהו למיליקובסקי, מתקיימים יחסים משונים, כשהבנדוד העשיר משמש "ארנק" לעת מצוא - מהלוואות של מאות אלפי שקלים לתשלומי מס, דרך מעטפות מזומנים ועד מימון ההגנה המשפטית של נתניהו. האם נתניהו דיווח לרשויות המס על הכספים וההלוואות שקיבל ממנו? האם זה הגיוני שבן דוד עשיר שיש לו אינטרסים עסקיים חובקי עולם וגם כאלה הקשורים לישראל, יכול בכלל להעביר כספים באופן שוטף לראש הממשלה? גם הקשר הזה צריך להיבחן מחדש, בעיקר לאור העובדה שבין השנים היו יחסים עסקיים, לצד הקרבה המשפחתית.