זה היה מבצע הכרחי ועל אף ניסיונות בראשית הדרך לנסות ולהביא את האמריקנים לפעול, מרגע שהגיע הסירוב האמריקני היה ברור שאין מנוס מלפעול צבאית כדי להשמיד את הכור. בתחילה זה היה מבנה מוזר בלב המדבר הסורי, קרוב לנהר פרת, שעורר חשדות באגף המודיעין של צה"ל ומכאן התפתח מאמץ מודיעיני שבו שותף גם המוסד, שתכליתו לנסות ולהבין מה זה, מה יש שם בתוך הקובייה שזכתה בדיונים הפנימיים לכינוי "קובייה הונגרית". לא את כל הפרטים ניתן גם היום לחשוף, אבל מרגע שהובהר באופן חד משמעי שמדובר בכור פלוטוניום, שהתכלית היחידה שלו היא ייצור פצצה גרעינית, להבדיל מכורים אחרים שיש בהם תכלית לייצור אנרגיה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
צה"ל היה באותן שנים אחרי טראומת מלחמת לבנון השניה ואובדן הביטחון ביכולותיו. גבי אשכנזי כרמטכ"ל נכנס במרץ לשיקום יכולות הצבא, ולעמדתו הייתה חשיבות רבה כפי שיוסבר בהמשך. התוכנית שהתגבשה הייתה פשוטה לכאורה - להרוס את הכור בהפצצה אווירית. מעל הכל ריחף החשש שאסד יגיב ותפרוץ כאן מלחמה, ולמרות שמדובר היה בהליכה על חבל דק, צריך לומר שראש הממשלה אולמרט היה נחוש לבצע הפעולה.
ראש המוסד תמך בגישה הזאת והרמטכ"ל אשכנזי הביא לדיונים שתי בשורות: האחת, יכולת הביצוע והשנייה, רמת מוכנות גבוהה של הצבא למקרה שתפרוץ מלחמה בעקבות הפצצת הכור. מפקד חיל האוויר אליעזר שקדי היה הרוח חיה בתוך הדיונים. גם איזנקוט שהיה אז אלוף פיקוד צפון דיבר באופן נחוש והחלטי על יכולתו של הצבא לעמוד באתגר מלחמתי גדול, אם אכן זה מה שיקרה.
הדיונים שקדמו התנהלו לעיתים בביתו של ראש הממשלה אולמרט ולעיתים במפקדות השונות, הכל תחת מעטה חשאיות. מועד התקיפה תוכנן לשלב שבו הכור עוד לא יופעל במלואו, ולא יהיה מה שנקרא "כור חם". אם הכור היה מתחיל לפעול זה היה מה שנקרא "כור חם", והפצצה שלו הייתה גורמת לזיהום רדיו אקטיבי נרחב במיוחד. הטייסים שנטלו חלק בתקיפה לא ידעו מהו היעד עד יממה אחת לפני התקיפה, הכל כדי שדבר לא ידלוף.
משהתקבל הדיווח שהמטוסים ביצעו את משימתם והכור נהרס לחלוטין פרצו קריאות שמחה בבור במטכ"ל, לשם הגיעו רה"מ, הרמטכ"ל, ראש המוסד, מפקד חיל האוויר ועוד קצינים בכירים. במעמד הזה קרא לעבר כולם שקדי, "רבותי להירגע, שום דבר עוד לא נגמר. שמחה של ממש רק כאשר המטוסים יצאו מטווח סכנה מעל אדמת סוריה".
"אם מישהו מכם ידבר - תפרוץ כאן מלחמה"
אשכנזי חזר ללשכתו לוודא שכל הכוחות על הקרקע ערוכים ומוכנים לאפשרות של מלחמה. דריכות מיוחדת הוכרזה כבר כמה ימים קודם. כך הסתיים מבצע משמעותי שנשמר בסוד עשור לאחר שבוצע. אחד הטייסים שהשתתף בתקיפה סיפר: "גם לאשתי לא סיפרתי מה עשינו באותו לילה כשלא הגעתי הביתה". אסד ניסה להתייחס לתקיפה כאירוע שולי, כאילו חווה חקלאית נפגעה, אבל התקשורת העולמית כבר החלה לרמוז שאירוע דרמטי יותר אירע במדבר הסורי.
אשכנזי פנה לשרי הממשלה ואמר להם בשפה לא לגמרי עדינה: "אם מישהו מכם ידבר - תפרוץ כאן מלחמה". כולם שמרו על שתיקה והתקיפה הזאת נשמרה בסוד גם כאשר ברבות השנים התפרסמו ספרים שתיארו את המבצע שביצעה ישראל. עדיין לא הייתה הודעה ישראלית רשמית שאכן חיל האוויר הוא זה שתקף. המתיחות מול סוריה התפוגגה בחלוף יומיים שלושה, וגם עכשיו ערב פרסום האירוע כולו, עדיין היו ויכוחים האם נכון לפרסם וליטול אחריות או שמא לא.
עדיין יש איפול מוחלט על האופן שבו ישראל חשפה את תכולת המתקן בלב המדבר הסורי, כמו גם פעולה שבוצעה מאוחר יותר במהלכה חוסל הגנרל הסורי סולימאן שניהל וביצע את תוכנית בניית היכולות הגרעיניות של סוריה בסיוע משמעותי מאוד של צפון קוריאה. רה"מ אולמרט קיבל החלטות קשות בתנאים לא פשוטים, וכך גם הרמטכ"ל והמטכ"ל כולו. אנשי המוסד תרמו תרומה מכרעת לזיהוי המתקן ותכולתו ו-10 שנים של שקט רשמי מצד ישראל מסתיימות בעצם היום.