בואו נדבר רגע על מה שלא נכתב בדוח המבקר, לא נכתב בו הדבר המובן מאליו: חלק מהדברים לא באים לידיעת הקבינט, מכיוון שראש הממשלה ושר הביטחון, גם אלה הנוכחיים, חוששים שהדברים יצאו. דברים דולפים מהקבינט, ככה זה כשיושבים בו פוליטיקאים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הם לא יגידו את זה, והם גם לא אמרו את זה כששאלו אותם. מבקר המדינה שאל אותם שאלה ישירה: "האם לא הבאתם את המידע כי חששתם מהדלפות?" הם השיבו: "לא. לא אמרנו את זה כך". אבל זו האמת, היא לא נאמרה למבקר ולא נכתבה בדוח.
עוד דבר אחד שלא נכתב בדוח, זה מה קרה לפני. מה שקרה לפני שבנט וליברמן דחפו כל אחד מהם להסלמה. בנט לחץ לפעולה חזקה במבצע "שובו אחים", דבר שהוביל ללחץ גדול מאוד ביהודה ושומרון והתחיל את הטפטוף של הרקטות מרצועת עזה. הוא ליברמן, אז שר החוץ, אסר על רוברט סרי להעביר כסף לחמאס, דבר ששימש כזרז לדברים שקרו בתוך הרצועה והובילו להסלמה.
הביקורת על כך שלא נקבעה אסטרטגיה כלל לא רלוונטית - גם לא תיקבע אסטרטגיה והסיבה פשוטה: פוליטיקאים בכל המבצעים האחרונים לא קבעו אסטרטגיה ברורה, הם לא קבעו יעד מדיד, כי כאשר יש יעד מדיד, אחרי זה ניתן להגדיר את המבצע ככישלון או הצלחה בקלות. לכן פוליטיקאים, ראש הממשלה הזה וגם אלה שלפניו, תמיד בחרו בכל הסבבים מול עזה ביעדים אמורפיים. "החזרת השקט לדרום", "החלשת חמאס", "פגיעה ככל האפשר במערך הרקטות", את הדברים האלה אפשר אחרי זה לשווק.
כשמדברים למשל על חיסול מערך המנהרות הנה התשובה האמיתית: אי אפשר לעשות את זה. אי אפשר לחסל את מערך המנהרות ברצועת עזה. אלה אם כן כובשים את כל הרצועה, שזה גם יעד שבלתי ניתן לבצע אותו. ולאחר שכובשים את הרצועה צריך לעבור בית בית ולפזר את מערך המנהרות, פעולה שתקח לפחות 10 שנים. זו האמת, היא לא כתובה בדוח המבקר.
ועוד דבר אחד אחרון: מדברים על חלופות מדיניות, אז הנה התמונה נכון לעכשיו: דוח של האו"ם קובע שב-2020 לא יהיו יותר מי שתיה בעזה. מתאם פעולות הממשלה בשטחים פולי מרדכי התריע באחת מישיבות הקבינט שהדבר הזה, הקריסה של התשתיות אז ב-2013, יכולה להוביל לשינוי ולהסלמה. זה נכון גם ב-2017, בלי מי שתיה גם כשחמאס מורתע ומוחלש יכול להיות שהוא ילך לעימות. ואז נלך לעימות בתנאים לא פחות קשים ממה שהיו בצוק איתן.