ערב יום השואה בשנת 2008, הגיע מפכ"ל המשטרה דאז, רב ניצב דודי כהן, ללשכת ראש הממשלה אולמרט - הוא ביקש ממנהלת הלשכה להניח מכתב אישי לראש הממשלה. כשאולמרט חזר כעבור שעות ללשכה, הוא פתח את המכתב והופתע לגלות הזמנה לחקירה, ובקשה של המפכ"ל שזאת תיערך לכל המאוחר בתוך 48 שעות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
לאולמרט היה, כמובן, לו"ז צפוף. היום למחרת היה גדוש באירועים ממלכתיים לציון יום השואה. לא היה לו זמן להתכונן לחקירה הזאת, הוא לא ידע כלל שבעניינו מתנהלת חקירה, ומובן שלא ידע מה כיוונה. אולמרט נחקר במועד שנקבע ומיד, וסיבך עצמו בגרסה בעייתית בפרשת טלנסקי - מעטפות הכסף.
עכשיו אנחנו ערב חקירתו באזהרה של בנימין נתניהו, הפעם מדובר באופרה אחרת. הקרב בין המשטרה לחשוד כבר החל. נתניהו יודע זה שבעה חודשים, מאז החשיפה של אמנון אברמוביץ ב"אולפן שישי" כי מתקיימת בעניינו בדיקה. היו לנתניהו חודשים ארוכים לשבת מול פרקליטי הצמרת שלו ד"ר יעקב וינרוט ועמית חדד, לעשות איתם את כל הסימולציות, לסרוק איתם את כל ההקשרים ה"בעייתיים" ולהתכונן לחקירה.
ניתן לבוא לנתניהו בטענות על הקשיים שמערימה לשכתו בתיאום מועד החקירה, שכן כבר לפני שישה ימים הודיע ראש אגף חקירות ומודיעין ניצב מני יצחקי, על בקשתו לתאם מועד מוקדם לחקירה. יש להניח שלשכת נתניהו תדחה את כל הטענות לשיהוי בתשובה שיש בה ממש, ולפיה נתניהו שמע מהיועץ על הכוונה לחקור אותו באזהרה מה-12 לחודש, ולמשטרה לקח 14 יום לפנות אליו לתיאום. אם החקירה כל כך בהולה, יאמר נתניהו, למה לקח לחוקרים 14 יום לפנות אליי אחרי שכבר הודיע לי היועץ על החלטתו לחקור אותי?
אלה כאמור צחצוחי חרבות בין החוקרים לנחקר, או כפי שאמר לנו בכיר במערכת האכיפה: "הבלגאן הגדול עוד לפנינו".