אז הלכנו לישון עם ביבי וקמנו עם עוד יותר ביבי. מה קרה כאן? איך הכותרת "קינג ביבי" עדיין נכונה? כ-30 מנדטים יש לליכוד מתוך 120, רבע כנסת יש לנתניהו ואף אחד פה לא הצביע לאורן חזן או לאברהם נגוסה - אגב ברוכים הבאים לכנסת - אלא לו בלבד.
הצטרפו לדף הפייסבוק של סיון רהב-מאיר
מה סוד הקסם? זהות, זו מילת המפתח. רוב האנשים, מתברר, לא הולכים לקלפי בגלל מחיר הקוטג' או אפילו בגלל הגרעין האירני אלא בגלל הזהות שלהם. זה הקסם של ראש הממשלה שמצליח לכלוא בתוכו וללכד הרבה סוגים של נרטיבים, כאילו יש פה כמה מפלגות של איש אחד.
נתניהו יכול לקרוץ לרוסי, לחרדי, למסורתי, למזרחי, לאשכנזי, לחובש הכיפה הסרוגה - לגרום להם לשים את אותו פתק ולחוש כל אחד בנפרד זהות. אז נכון, בנט פונה לחלקם באופן מדויק וכחלון פונה לחלקם ודרעי פונה לחלקם, אבל איכשהו ביבי פונה אל כולם ביחד.
כל פרסום נגדו הפך לפרסום בעדו
אני מודה: גם אני חשבתי שהוא מיושן, שהישראלים שמחליפים סלולרים כל שנה לא יצביעו לו שוב ושוב ושוב ושוב - זו קדנציה רביעית. אבל מתברר שהוא עלה על נוסחת הקוקה-קולה של הפוליטיקה - הוא פיצח את הצופן היהודי-ישראלי-ציוני באופן מדויק, שמציע לכל אחד חתיכת זהות קטנה משלו.
יצא לי לדבר היום עם שלושה ששמו פתק מחל - חרדי, דתי וחילוני. הם לא מסכימים ביניהם על הרבה, אבל עובדה שהם הצביעו לאותה מפלגה ולאותו איש. יש כאן עוד משהו: אנחנו לא מצביעים רק בעד אלא נגד. נתניהו ניהל את "קמפיין הגוועלד", אבל זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך.
נתניהו אוהב לצטט פסוקים ובמקרה שלו זה באמת נכון - כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. כל פרשה חדשה נתפסה כרדיפה, כל פרסום נגדו הפך בעצם לפרסום בעדו. המתנגדים שלו היו צריכים להבין את זה ולהפסיק להתעסק איתו, אבל בקבוק ממוחזר רדף בקבוק ממוחזר. זה בכלל לא משנה שחלק מהפרטים נכונים וקשים - המכלול יצר תחושת עליהום ולכן כולם מכל המחנות באו לעזור ל"קינג".
מברק אובמה דרך מאיר דגן, ממני נפתלי ועד מאיר גרבוז, כל אחד מהם מגדול עד קטן צריך לקבל היום מנתניהו זר פרחים. הם באמת עשו עבודה מדהימה. שלושה חודשים אנחנו כאן מחפשים את הפתעת הבחירות - האם זה יהיה כחלון או לפיד, אולי אלי ישי. והנה בסוף הטרנד, רשימת הגמלאים של 2015, הוא פשוט בנימין נתניהו.