אין מחלוקת בין הנהגת החמאס בעזה לבין המנהיגות בדמשק, בראשותו של חאלד משעל. אין מחלוקת מטעם פשוט: ההנהגה בעזה חדלה להמתין להוראותיו של משעל, פועלת לעיתים קרובות בניגוד לדעתו ולא תמיד טורחת לעדכן אותו בצעדיה.
מרכז הכובד של התנועה עבר לעזה, גם אם חבורת הבוסים המקומיים שם עודם תלויים לא מעט בזרם הכספים והברחות הנשק שמארגנים עבורם אנשיו של משעל בדמשק.
השינוי הזה במאזן-הכוחות הפנימי בתנועה יוצר מצב שבו מועצת ה"שורא"- גוף ההנהגה העליון- נמצאת מאז הבחירות החשאיות מוקדם יותר השנה בשליטת האגף הקיצוני בעזה, בעוד הלשכה המדינית- הגוף הביצועי עודנו בשליטת משעל.
וכך קורה שבעניין גלעד שליט, כמו בנושא ה"תהדיאה" ההחלטות נופלות בעזה ולא בדמשק. משעל מעמיד פנים בפני הנשיא קרטר ואחרים כאילו המפתחות בידיו- אבל אין אלה פני הדברים.
ולפיכך, צריך לבחור היטב למי בחמאס להקשיב. המלצתנו: להטות אוזן למחמוד זהאר, חליל אל-חייה וניזאר ריאן או- כשיחליט לפצוח בהצהרות פומביות- למפקד הזרוע הצבאית אחמד ג'עברי. האחרים לא תמיד יודעים היכן עומדים הדברים.
לכתבות נוספות בנושא: