דפנה ליאל, פרשנות (צילום: חדשות 2)
דפנה ליאל. על נתוני המיצ"ב | צילום: חדשות 2

נתוני המיצ"ב שהתפרסמו היום (א') מצביעים על שיפור משמעותי בהישגי התלמידים במרבית המקצועות, אך מציגים תמונת מצב מטרידה באשר לפערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה. הנתונים נותנים אינדיקציה למצב הקיים, אך מזמן חטאו למטרתם המקורית - לחזור להיות מבחן בלתי תלוי שבודק את רמת התלמידים בבתי הספר בישראל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

הנתונים אמנם מעודדים, אבל אי אפשר לדעת באמת האם תלמידים ישראל השתפרו באותם מקצועות או שפשוט הושקע מאמץ רב יותר בהכנתם לבחינה. בשנים האחרונות נערכו בתי הספר לבחינה ביתר שאת, וזאת על ידי שורה של פעילויות מעוררות מחלוקת: במקרים מסוימים התבקשו תלמידים חלשים שלא להגיע לבחינה, המורים החלו לקיים תרגולים והכנות מיוחדות לבחינה, ובמקרים קיצוניים נרשמו מקרים שבהם מורים סייעו לתלמידים במהלך הבחינה.

שר החינוך פירון שהבחין בתופעת התעשייה שהתפתחה סביב הבחינה, ובשעות הרבות שהוקדשו ללמידה לקראתה - החליט להקפיא אותה, לפחות לשנה הקרובה. הוא הצהיר כי לא יבטל את בחינת המיצ"ב כליל, אלא שיבחן את נחיצותה ובחודש מרץ יגיש את מסקנותיו. הנתונים ממחישים את חשיבות המעקב אחרי הפערים החברתיים ובדיקת בזמן אמת. נכון אולי היה לשנות את התנועה, אך היה צריך לעשות זאת תוך כדי תנועה ולא לבטל אותה כליל.

מעניין לראות שבעוד שהתלמידים החלשים איבדו נקודות ספורות בלבד, החזקים הצליחו לזנק בציונים ביותר מ-20 נקודות. כך גם תלמידים מרקע סוציו-אקונומי בינוני הצליחו להשיג ציונים מרשימים ביחס למקרים קודמים. למרות חוסר ההוגנות שבפער הגדל, אי אפשר להתעלם מהעובדה הברורה - כשמשקיעים כלכלית בחינוך יש תוצאות ואפילו ניתן להבחין בהן במהרה.