הסירחון שעלה מקמפיין הבחירות לנשיא המדינה, מסתיר את ריח הבחירות המתקרבות. התחושה שממשלת נתניהו השלישית סופרת את ימיה לאחור היא לאו דווקא בשל נאומו של שר האוצר אמש, נאום שבו הוא סימן קווים אדומים. חשוב מזה הוא שלפיד, כך עושה רושם, הבין שמלחמה בחרדים זה טוב לקמפיין בחירות, אבל זה ממש לא מספיק כמדיניות של מי שמכוון להנהגת המדינה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לפיד מנסה לתקן את טעות "ברית האחים" בתקווה שזה לא מאוחר מדי. אבל כאמור לא נאום לפיד וגם לא קריאתו של עמרם מצנע לחברי מפלגתו לפרוש מהממשלה לא רק אלה מעידים על התנדנדות הממשלה.
בשבועות האחרונים מתקיימת פעילות פוליטית אינטנסיבית של ראשי מפלגות המרכז, ולא רק בניסיון להקים את הגוש שיוכל להביס את נתניהו בבחירות הקרובות. נתחיל בברית החדשה - הברית בין לפיד לליברמן, מקורבים לשניים אומרים שהם מוצאים שפה משותפת ולא רק בענייני דת ומדינה.
כולם מחפשים בריתות
לפיד נזהר שלא להיות מזוהה עם השמאל. ליברמן, למי שמאזין לו היטב, מתמתן. הם אמורים להיפגש במרכז. לפי הידוע אין כוונה להתמודד במשותף בבחירות, אבל יתכן מאוד שהברית שלפיד וליברמן שוקדים עליה בימים אלה ממש היא ברית ליום שאחרי, בדומה לברית האחים עם בנט, בתקווה שהברית החדשה תחזיק מעמד זמן ממושך יותר.
אבל יש עוד שחקנים במרכז. ברור כי ציפי לבני והתנועה לא יכולים להתמודד לבד, כי יש חשש שלא יעברו את אחוז החסימה. ציפי לבני משוחחת על שיתוף פעולה עם לפיד עם כחלון ועם הרצוג. עם שלושתם היא נפגשה ושוחחה בעניין. לבני נוטה לכיוון לפיד ויש עתיד עם ההבטחה לשיתוף פעולה עם ליברמן בעתיד. אבל חברה למפלגה, עמיר פרץ, דוחף יותר לכוון שיתוף פעולה עם העבודה, לכן לא מן הנמנע שלקראת הבחירות הקרובות השותפות בין השניים הללו תסתיים והם יפנו לדרכים שונות.
לבני, אומרים חבריה, לא יכולה להצטרף לעבודה גם לא כחטיבה נפרדת. היא אמנם עשתה כברת דרך, אבל העבודה היא קו אדום מבחינתה. לעומת זאת לעמיר פרץ ולעמרם מצנע זה אך טבעי לחזור לעבודה שאחרי יחימוביץ, העבודה תחת הנהגתו של הרצוג יותר מזמינה משתפת ומקבלת.
גדעון סער חושף שרירים
הכוכב החדש, משה כחלון, הוא האיש הכי מחוזר בפוליטיקה היום. יאיר לפיד קיים איתו שורה של פגישות וכך גם לבני. אבל לכחלון יש תכניות אחרות, הוא רוצה להתמודד לבד. כחלון מעדיף שישה מנדטים שהם רק שלו, מ-12 מנדטים שאין לו עליהם שליטה מוחלטת. שר התקשורת לשעבר מרגיש שהוא מותג מספיק חזק ואין לו צורך בשותפים. כחלון הוא היחיד שיכול לקחת כמה מנדטים מהליכוד ומש"ס ולהפוך ללשון המאזניים.
למתבונן מהצד ברור שהדבר המתבקש לכל מפלגות המרכז הוא להתאחד לגוש אחד גדול, זה כמובן לא יקרה. למה? בגלל האגו - לפיד, הרצוג, לבני וגם כחלון כולם רוצים להיות מספר אחת. אלא שהעלאת אחוז החסימה ואולי גם הצעת החוק שנמצאת בקנה, שלפיה הנשיא יטיל את הקמת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר, תאלץ את החברים היקרים למחול על כבודם ולייצר צירופים הכרחיים.
ומה באשר לגוש הימין? מסורתית בליכוד לא מתמודדים מול ראש ממשלה מכהן, אבל יתכן שהמסורת הזאת תסתיים בסיבוב הבא. יש כמה טוענים לכתר בליכוד. יש אחד שמפגין שרירים מול נתניהו כבר היום והוא שר הפנים גדעון סער. סער נמנע לאחרונה לענות לטלפונים בשבת. הוא שומר שבת סיפרו מקורביו. זה הספיק עבור נתניהו כדי לחשוד בברית סמויה בין סער לחרדים שתפיל אותו בבוא היום. לפעמים אם אתה פרנואיד זה לא אומר שלא באמת רוצים להפיל אותך.