ביום שישי יש את הרגע הזה שבו מורידים הילוך. המולת הסידורים שוככת, ההליכה נעשית פחות נמרצת, הגוף מכין עצמו לבטלה המתוקה של שבת. ובגלי צה"ל שלמה ארצי מכניס אותנו לאווירה הנכונה של יום המנוחה.
"עוד לא שבת" עם שלמה ארצי. כמעט 30 שנה. מוסיקה ודיבורים. תובנות על השבוע שחלף, הארות על מה שהיה ומה שיהיה, חוויות היומיום, סיפורים מצחיקים ועצובים, זיכרונות ילדות. ואנחנו מאזינים והלב מתרכך וחלקיקים זעירים של רוגע מתעופפים מסביב ומתחילים להזדחל פנימה - עוד מעט שבת.
ועכשיו זה בספר. שלמה ארצי מצרף פתק לכריכה הפנימית: "זה מין סיכום לא סיכום, לא תמיד אני בטוח, אבל אני פתוח עכשיו להקשיב. ואני סופר את הימים והלילות, מקשיב לאנשים, וכך עובר לו עוד שבוע והנה כבר יום שישי".
הוא תבנית נוף מולדתנו. שלמה. הוא חלק מהילדות, מההתבגרות. הוא הלהקה הצבאית ופסטיבל הזמר. הוא הולך לאיבוד דרך מרפסת והוא מטוס של קרב ממריא כשאת נצמדת לגופו. והספר הזה שלו מאפשר לנו להרגיש שעוד מעט שבת מתי שמתחשק לנו.
כמה אנשים חברו לספר הזה כדי להוציא את הדבר השלם והקרוב ביותר לאווירת התכנית עצמה: עמרי שפירא שצילומיו מופלאים ונפלאים, חלקם צולם באולפן וחלקם צילומי אווירה בדיוק בשעה שבה מתחלף החול בקודש ויורם רותם, העורך המוסיקלי של "עוד לא שבת", שהוסיף בסוף כל קטע של ארצי המלצת האזנה.
"מהדברים הבאים אתה מתחיל תכנית רדיו.
אולפן, מיקרופון, אוזניות, דפים מלאים בכתב היד שלך, כוס קפה,
טכנאי הקלטה, עורך מוזיקלי, דיסקים, עוגייה לשעת משבר.
חשוב שאיפשהו יהיו לך שמיים, שבאיזה מקום יהיה חלון כדי להימלט,
שי"ן-גימ"ל כדי לפתוח לך את דלת הכניסה לתחנה.
חשוב שיהיה הר כדי לטפס עליו, טקסט כדי להקריא אותו,
שיר אחד ששווה לחיות בשבילו, ופרטים מזהים על המדינה-ארץ שאתה חי בה".
"מהדברים הבאים מתחילה תכנית.
ממחשבה, מהרהור קודם, מהמון רומנטיקה,
מתחושת מלכודת שצריך לצאת ממנה איכשהו,
מאמונה שיש אנשים שמקשיבים לך באהבה.
תכנית רדיו צריכה להרגיש טוב אם יש לה ולו מאזין אחד אי שם
ששומע אותך. בשבילו ועבורו אתה מחבר את המיקרופון,
לוחץ על המתג האדום, ומתחיל את הדיבור שלך".
הערות ותגובות ניתן לשלוח ל- sigalr@news2.co.il