בוקר טוב לכם רמי, יעל, אסף ודורון, אף אחד הבוקר לא הפנה אליכם אצבע מאשימה. הגעתם למשרד נפגשתם בפינת הקפה, החלפתם כמה מילים על האסון הנורא, אפילו בדיחה על השר ההוא וההוא, וחזרתם אל שולחן העבודה שלכם, אל המספרים, מלא מספרים, איך אתם טובים בזה.
בוקר טוב לכם נערי האוצר, האצבע לא מופנית אליכם כי אתם לא מוכרים לציבור הרחב. זה לא אומר שאתם לא אשמים. קחו רגע הפסקה מהחשבון שאתם כל כך טובים בו ותחשבו. תחשבו אנשים, תחשבו שלפעמים שתיים ועוד שתיים זה לא ארבע בדיוק כמו ששתיים פחות שתיים זה לפעמים מינוס ענק.
תנסו נערים יקרים ומוכשרים להיזכר כמה פעמים החצפתם פנים אל מול שרים בכירים וזוטרים, אל מנכ"לים המשרדים השונים, שלא לדבר על ראשי ועדות בכנסת אליהם אתם מתייחסים בזלזול מתמיד. אתם בטוחים שהאמת תמיד אצלכם, שאתם באמצעות השליטה על התקציבים יכולים לכופף כל משרד כל שר, כל רשות. תסתכלו טוב על מסך הטלוויזיה ותראו כמה יפה כופפתם את שרותי הכבאות. הצלחתם מעל ומעבר למשוער - פרקתם אותם.
את מעיין הנעורים יש לאזן עם שיקול דעת בוגר
הביאו אתכם לאוצר, נערים יקרים, כדי להפיק תועלת מהמחשבה הרעננה שלכם, מהברק, אבל בעיקר מהתעוזה שמאפיינת צעירים חסרי ניסיון. עם תעוזת הנעורים באה כמובן גם ההתנשאות. הרגשתם, בצדק, שאתם השפיץ. רק חבל שעם השנים מישהו התבלבל וחשב שזה מספיק כדי לנהל מדינה. מישהו שכח שאת מעיין הנעורים הזה צריך לאזן עם שיקול דעת בוגר, עם ניסיון שמביא יכולת לראות תמונה רחבה ולצפות גם את מה שלא ניתן לחזות.
שרי האוצר בעשרים השנה האחרונות באו והלכו זה אחר זה. תוך זמן קצר אחד מהם אפילו הלך היישר לכלא. כל אלה רק חיזקו את מעמדכם. אתם באמת מאוד חזקים, עכשיו יש לכם שליטה בכל משרדי הממשלה, כל פקיד ממשלתי זוטר יודע מי הבוס.
ההצלחה שלכם מושלמת. חלק ממנה, בצבעים של אדום שחור, צבעה בימים אחרונים את חלקת הארץ האהובה שלנו והשאירה בה חללים.