כמעט 93 אחוזים מן המצרים, שטרחו להגיע במשך שלושה ימים לקלפיות, נתנו את קולותיהם לעבדאל-פתאח א-סיסי. נצחון מוחץ סטייל מובארק. ובכל זאת יישאר בפיו של סיסי טעם חמוץ, שכן רק כ-44% מ-53 מיליון בעלי זכות הבחירה אכן הצביעו בפועל. זהו שיעור נמוך מאוד, שירשה ל"אחים המוסלמים" להתפאר שהחרם שהטילו אמנם השפיע.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
כמובן שברחבי ארץ הנילוס התייחסו אל הבחירות האלה כאל משאל עם ותו לא. המועמד הנגדי, חמדין סבאחי, נאצריסט, היה חסר כל סיכוי מלכתחילה וצבר רק כשלושת רבעי מיליון קולות.
הסיבה לשיעור ההשתתפות הנמוך נעוצה בראש ובראשונה בחום הכבד בעונה זו של השנה. לשם מה יטרח האזרח המצרי לעמוד בתורים הארוכים לקלפיות כשהתוצאה ידועה מראש? אלא שבשורה התחתונה תיחקק עובדה אחת: סיסי קיבל פחות קולות משקיבל, בשעתו, מוחמד מורסי!
רגע המבחן מתקרב
כל זה לא יפריע לסיסי למשול ביד רמה, וכך ודאי יעשה. המצע בן 110 העמודים שלו מבהיר להיכן פניו: קודם כל לרפורמות כלכליות עמוקות. כעת הוא מעלה משכורות למגזר הציבורי, אבל בהמשך יגיע רגע המבחן, כאשר יתחיל לקצץ בסובסידיות וכל מצרי ירגיש בכיסו מה פירושה של מצוקה כלכלית.
אשר לישראל, סיסי כבר הבהיר שחובתה של מצרים למנוע פעולות טרור מסיני. הוא רמז שייתכן שיבקש תיקון של הנספח הצבאי בחוזה השלום, שאסר נוכחות של צבא מצרי במרכז ובמזרח סיני. אבל ממילא ישראל ומצרים כבר הסכימו בפועל על שינוי דה פקטו ו-10 גדודים מצריים הוכנסו ל"אזורים האסורים", לרבות גדוד טנקים M-48, ושני גדודי קומנדו.
סיסי מכוון מבטו פנימה – אל השבר הכלכלי במדינה. אין עיניו נשואות להרפתקאות מעבר לגבול. הוא יודע שמצרים מרוששת, תלויה בנדבות מסעודיה והאמרויות, ולא תוכל להשיב לעצמה את מעמדה כ"אחות הגדולה" בעולם הערבי.