לפני למעלה משבוע הציבה צפון קוריאה על כן השיגור טיל גדל מידות, שנועד לדבריה לשגר לחלל לוויין קטן. הטיל שהוצב וטרם שוגר העסיק רבות לא רק את מדעני צפון קוריאה וטכנאיה, אלא גורמי צבא וביטחון במדינות רבות, במיוחד ארה"ב ויפן. בראיית ארה"ב ובנות בריתה, הטיל הצפון קוריאני הוא טיל בליסטי לטווח ארוך, ולא משגר לוויינים. בראיה היפנית, יש בשיגור הקרב משום המחשה של הסכנה של האיום על שטח יפן, שכן הטיל עתיד לחלוף במעופו מעל יפן.
שתי המדינות, ארה"ב ויפן העבירו מסרים - חלקם גלויים ומתוקשרים - לצפון קוריאה, לבל תשגר את הטיל, ואף איימו בהפלתו באמצעות טילים נגד טילים, שהוצבו הן ביפן והן בים בינה לבין צפון קוריאה. חשוב להדגיש, כי מעולם לא נעשה ניסיון יירוט של משגר לוויינים, ואם היו מגיעים האיומים על צפון קוריאה לידי מימוש הייתה זו פעולה בעלת השלכות חמורות לעתיד לבוא. לא זו בלבד שעל פי החוק הבינלאומי יש לכל מדינה הזכות לחקור את החלל, כולל שיגור לוויינים, אלא שיירוט טיל מחקר הוא פעולה מלחמתית לכל דבר ועניין.
צפון קוריאה ניסתה בשנת 1998 לשגר לחלל לוויין באמצעות טיל המכונה "טאיפודונג 2", אך ללא הצלחה. השלב האחרון של הטיל שהה בחלל זמן קצר אך שב ונפל אל כדור הארץ. ניסיון שיגור נוסף משנת 2006 כשל אף הוא, והטיל התפרק באוויר. חשוב לציין, כי צפון קוריאה היא מדינה המפיצה טכנולוגיות טילים בעולם, באופן מופקר ובלתי חוקי, והיא ספקית הידע העיקרית של אירן וסוריה בתחום הטילי. גם הכור הגרעיני שהושמד בסוריה היה פרי שיתוף פעולה בין צפון קוריאה וסוריה. לאור אופיו של המשטר והתנהלותו הזירה הבינלאומית, החשש מכל ניסוי שיגור של טיל צפון קוריאני ברור ומובן.
עם זאת, אין להוציא מכלל חשבון כי הכוונה של הצפון קוריאנים היא אכן להציב בחלל לוויין, ובכך להיכנס למועדון החלל המצומצם והיוקרתי, בו חברות מדינות ספורות בלבד, ושלאחרונה נכנסה בשעריו גם אירן. ישראל, אגב הפכה למדינה השמינית בעולם ששיגרה לוויין לחלל באמצעות משגר לוויינים מפיתוח עצמי כבר בשנת 1988.
הצלחת השיגור נזקפת גם לזכות אירן
משגר הלוויינים האירני נסמך ככל הנראה גם על טכנולוגיה וידע מצפון קוריאה, ולכן יש לראות בכל ניסוי שיגור באחת המדינות ניסוי המניב פירות משותפים לשתיהן. חשוב גם לזכור, כי אין שתי טכנולוגיות טיליות- מי שמפתח את תחום הטילים הבליסטיים יכול להסב את הטכנולוגיה לשימוש במשגרי לוויינים לחלל, ולהיפך. יתר על כן, פיתוח תוכנית חלל למטרות מחקר או יישומים ביטחוניים יכול להוות כסות מסוימת וערוץ המקל על השגת טכנולוגיות וחומרים שבפיקוח בינלאומי, שישמשו גם לתחום ייצור הטילים הבליסטיים, שבמקרה הצפון קוריאני יכולים להיות מצוידים בראש קרב גרעיני.
הצבת הטיל על כן השיגור, וזיהויו על ידי לווייני צילום מסחריים מהווה צעד מתריס בפני העולם, ובמיוחד בפני ארה"ב, שקבעה לפני שנים כי צפון קוריאה היא חלק מ"ציר הרשע". היותה של מדינה זו מצוידת בנשק גרעיני, וההיסטוריה המוכחת של סחיטת המערב - הפסקת הפעילות הגרעינית תמורת מזומנים - יחד עם הטווח בן אלפי הקילומטרים של הטיל, באם ישוגר כטיל בליסטי, מהווים גורמים לדאגה במדינות נוספות פרט ליפן וארה"ב.
במפגן נדיר של שקיפות, פרסמה צפון קוריאה התראה על השיגור הקרוב מספר שבועות מראש, לא רק בערוצי התקשורת הרגילים אלא בהפקדת מפה מדויקת ובה שני אזורי סכנה, בהם יפלו חלקים מהשלב הראשון והשני של משגר הלוויינים. על פי ההודעה הרשמית יתקיים השיגור בעת כלשהי בין ה - 4 באפריל ל- 8 בו. מערך של מתקני גילוי, עקיבה והתראה פרוס מזה זמן בים, ביבשה, באוויר ובחלל, והוא נועד לאסוף מידע רב ככל הניתן על השיגור, מאפייניו וביצועי הטיל.
אחת השאלות המסקרנות, היא האם תצליח הפעם צפון קוריאה להפוך לחברה החדשה במועדון החלל, או שיתברר כי למרות הפרסומים מדובר בניסוי שיגור של טיל בליסטי בעל מאפיינים צבאיים, תוותר בלא תשובה מוסמכת עד קרוב מאוד למועד השיגור. יתכן וצפון קוריאה תשחרר רשמית תמונות באיכות גבוהה של הטיל על כן השיגור, או אף תמונות של הלוויין, ותסיר בכך חלק מעטה המסתורין שאופף מדינה זו.
לוויין או טיל?
בשעה 05:30 (שעון ישראל) ב - 5.4.2009, שיגרה צפון קוריאה את הטיל, המכונה "אונחה" (גלקסיה בקוריאנית). עם כתיבת שורות אלה אין עדיין אישור רשמי ממקורות מערביים שהשיגור בוצע כהלכה והלוויין החל לנוע בחלל. עם זאת, מקורות צפון קוריאניים ציינו כי הלוויין מצוי בחלל ומשדר לכדור הארץ "שירים מהפכניים".
רוסיה אישרה שהצפון קוריאנים שיגרו לוויין לחלל כשעה וחצי לאחר השיגור, כלומר, לאחר שהלוויין הספיק להקיף את כדור הארץ פעם אחת. גם סין אישרה שמדובר בשיגור לחלל ולא בשיגור של טיל קרקע-קרקע. באם הצליחה צפון קוריאה במשימתה, והפכה למדינה העשירית בעולם שפיתחה יכולת פעולה עצמית בחלל, יש בכך משום הישג טכנולוגי בלתי מבוטל. עם זאת יש לזכור כי המרחק בין לוויין פשוט, מעין "ספוטניק צפון קוריאני" לבין הלוויינים המתקדמים שמפעילות מדינות דוגמת רוסיה, ארה"ב, אירופה וישראל, הוא ניכר ביותר.
יחד עם זאת, יש לראות בשיגור הלוויין הצפון קוריאני התרסה כלפי המערב מחד, והדגמת היכולת המתקדמת של המדינה בטכנולוגיות טילים מאידך. אין להוציא בכלל חשבון שימוש עתידי של צפון קוריאה יכולת השיגור החללית שלה ככלי משחק מול המערב באופן דומה לעסקאות שביצעה בתחום הגרעין. קרי מזומנים תמורת הפסקת פעילות בתחומים בהם רואה המערב סכנה לשלום האזור.
הכותב הוא ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל