עכשיו כבר אפשר לומר בפירוש כי אירוע התקיפה של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, הוא מחדל. ולא סתם מחדל, אלא אחד גדול של יחידת האבטחה של בית המשפט, שהיו אמורים לדאוג לשלומה של ביניש.
הבוקר התראיין ראש יחידת האבטחה של בתי המשפט, אייל רחלי, לאחד העיתונים ואמר כי את תקיפתה של הנשיאה ביניש לא היה ניתן למנוע. "אי אפשר למנוע מאנשים להיכנס עם נעליים לאולם", הסביר בוודאי בציניות. "לא ניתן לחצוץ בין השופטים והקהל, באותה מידה ניתן היה להשליך טלפון סלולרי", הוסיף.
לדבריו של רחלי היו באולם שלושה מאבטחים במשך כל הדיון, אך לא ברור מה חשב לעצמו אותו רחלי? האם חשב שלא יתברר כי פנחס כהן התפרע וגידף בעבר את הנשיאה בייניש? אבל המחדל הזה הוא הזדמנות מיוחדת לכתוב כמה מילים על היחידה הזאת .
התחושה במסדרונות ביהמ"ש: העבריינים שולטים
הנהלת בתי המשפט בהחלט מקפידה שהעובדים במשמר יהיו בחורים טובים. כל המשרתים במקום נראים אינטליגנטים, אבל בכל מה שקשור לשמירה על הסדר והביטחון מדובר ביחידה בעייתית מאוד. במשפטים מתוקשרים מקפידים ראשי המשמר לדאוג לאבטחה מוגברת ובולטת לעיין לחצוץ בין הנאשמים המפורסמים לבין התקשורת.
בנוסף מקפידים להכין את המעליות, להרחיק את הצלמים ולשמור על הסדר במקומות הישיבה, אבל בכל מה שקשור למשפטים של חברי ארגוני הפשע, חברי המשמר פשוט נעלמים. לא נדירה התחושה שהעבריינים הם אלו ששולטים במסדרונות בתי המשפט. הם מעשנים באין מפריע, מאיימים דרך קבע על צלמים, דוחפים ומהלכים אימים על באיי האולם .
לשיא הגיעו הדברים במשפט הרצח של הנער רענן לוי, אז צוטטו ההורים השכולים "במוסף הארץ" מתלוננים על כך שמשפחות הנאשמים (בני משפחת אבוטבול), מאיימים עליהם ואפילו מונעים מהם ישיבה באולם. דווקא בבית המשפט, מעוז החוק, העבריינים הם השולטים.
אולי בעצם לא צריך להתפלא, אם כך ממהר מנהל משמר בתי המשפט לטייח מחדל חמור של תקיפה ופגיעה במאובטחת מספר אחת שלו, נשיאת בית המשפט העליון.