בלוד התכוונו לחנוך היום את רחוב מזרחי-טפחות. רשמית הוא היה אמור להיקרא רחוב מט"ל, ככה נכתב על השלטים שכבר הוצבו, שזה ראשי תיבות יצירתיים של מזרחי-טפחות לוד. טוב, נו, הרחוב המ"ט, שזה באמת ראשי התיבות של המזרחי-טפחות, לא נשמע כמו משהו מאוד אטרקטיבי. אז ברפלקס אתה אומר לעצמך קודם כל, מי שם נפל על הראש חזק, ואחר כך אתה שואל את עצמך האם בלוד נגמרו כבר כל העסקנים העירוניים המנוחים שעל שמם מקובל לקרוא שמות רחובות, עד שלא נותרה שום ברירה אלא להתחיל לפרסם בנקים על שלטי רחוב.
ואחר כך זה נראה כמעט הגיוני. כלומר בטח פחות מופרך מהרבה דברים אחרים אצלנו.
אם למוזיאון תל אביב לאמנות כמעט קראו היכל סמי ואביבה עופר, אם להיכל הספורט קוראים נוקיה, אז מה איכפת לי שאיזה רחוב בלוד היה נקרא על שם בנק המזרחי-טפחות. זה בטח יותר הגיוני מלקרוא כיכר על שם רמטכ"ל שממש עוד לא נחלץ מצרת המסמך. זה עדיף ובטח נראה פחות גרוע מאשר לקרוא מחלף על שם אבא של ראש הממשלה המכהן.
שם של רחוב זה לא דבר קדוש. ובטח עכשיו, כשכל פוליטיקאי שני נחשד כמושחת, צריך למצוא תחליף רעיוני. ולכן אני לא מבין למה עיריית לוד קיבלה בשנייה האחרונה רגליים קרות וויתרה על הרעיון. הרי הבנק היה מוודא - בשביל התדמית, בכל זאת בנק למשכנתאות - שהנדל"ן שם ייראה לא כמו שאר לוד, ואז זה ממש היה יוצא כדאי.
והיה אפשר גם לוותר על ההסוואה הזאת מאחורי ראשי תיבות. בגלוי זה הכי בריא.
הנה, אני גר ברחוב פטאי, ולאף אחד אין מושג ירוק למה לרחוב שלנו קוראים על שם מנה תאילנדית. אז מצידי שיחליפו גם אצלנו לרחוב אמדוקס, או רחוב פסגות בית השקעות; נשמע לי ממש יוקרתי, ויש לי כמה רעיונות מה לבקש בתמורה.
היי, אם לכל פוליטיקאי יש טייקון, אז למה לנו לא מגיע?