הציבור נדהם מהחלטת בית המשפט העליון לפנות את מתיישבי בית המריבה בחברון. הנימוקים מטילים בספק את משמעות התהליך המשפטי שהתקיים. חשוב להדגיש שהבניין ממוקם על עין הדרך בקריית ארבע ומערת המכפלה ומשקיף על דרכי הגישה העיקריים למערה. הבניין עומד כעמדת תצפית קודם כל של צה"ל, מעבר למגורים של המתיישבים במקום והוא מהווה עמדה ביטחונית בגלל המיקום האסטרגי המיוחד שבו הוא ממוקם.
אזכיר שגם שמפקדי צה"ל עם כניסת היהודים במקום בירכו על כך ואמרו שזה לא פוגע בביטחון, אלא תורם לביטחון. אנשים הולכים בבטחה בקרית ארבע למערת המכפלה ומרגישים בטוחים בשל הבניין הממוקם באמצע הדרך.
בזמנו משטרת חברון בדקה את המסמכים ואישרה שהקנייה בוצעה כדין, למרות שהמוכר טען שהוא לא מכר. רק לאחר שהציגו בפניו סרט שמתעד את המכירה הוא שינה את גרסתו והודה כי מכר, אך טען שביטל. המשטרה בחקירתה מצאה שהוא לא אמין. מהמסכים והקלטות שהציגו המתיישבים הובילו למסקנה שהעסקה הייתה כשרה.
צריך לזכור שכאשר עמיר פרץ היה שר הביטחון ורצה למנוע את ההתיישבות בבית, הוא נאלץ להוציא צו פינוי מיוחד שהנימוק שלו היה מדיני ולא משפטי, צו בדבר שימוש מפריע בבית. הליך הבירור בבית המשפט המחוזי עלול להימשך שנים והשאלה מה מידת ההגיון? האם המתיישבים צריכים קודם לצאת מהבית ולהמשיך לדון בסוגיה או להשאיר אותם לאחר שכל הראיות יוכחו. עד רגע הזה הוכח שהייתה פה מכירה כדת וכדין והכסף עדיין נמצא אצל המוכר. בקלטת רואים בברור כי המוכר סופר את שטרות הכסף במשך שעות שלמות והוא אף הביא עימו עוד קרובי משפחה שספרו יחד איתו את הכסף. המכירה התבצעה ב-2004 והמתיישבים הגיעו רק במרץ 2007. במשך כל התקופה הזו היה הכסף אצלו, הוא התעורר ואמר שלא מכר רק ביום כניסת המתיישבים. מאחר והיה חשש לחייו, הוא ניסה לחזור בו.
המיישבים מצידם נמצאים בחרדה שרוצים לזרוק אותם מביתם. מדובר באנשים בעלי משפחות שגרים עם ילדיהם הקטנים, בשלד ולא בבניין גמור, מתוך אמונה ואידיאולוגיה שהם נוטלים חלק בבניינה של ארץ ישראל. הם חוששים מאוד שהפינוי בכוח יגרום לפגיעה קשה גם למשקיעים מחו"ל בפרט בתקופה הכלכלית הקשה שאנו נמצאים בה עתה.
המתיישבים מרגישים מרומים לאחר שהשר לביטחון הפנים שהצהיר כי הוא מעוניין למצות את הדין עם המתיישבים. חבל שהוא משקיע אנרגיה נגד יהודים תמימים. היה עדיף שאת כל כוחו ישים מול אותם טרוריטים שטווחו בישיבת מרכז הרב והטרקטוריסטים שאת בתיהם יש להרוס ולא להחריב בית שנקנה כדין וסוגיית הקניינית שלו עוד לא הסתיימה. אני קורא לשר לביטחון הפנים ולשר הביטחון להימנע מצעד פזיז שעלול להביא חלילה וחס למלחמת אחים מיותרת ולאלימות מיותרת. אפשר לדחות את התהליך לאחר הבחירות. זה לא נכון שממשלת מעבר תבצע מהלכים פוליטיים מדיניים ורגישים ביותר בתקופה של ממשלת מעבר.
כל האמירות שנשמעות מהשר לביטחון הפנים ומצד גורמים פוליטיים נוספים כנגד המתיישבים גורמים ללהיטות הרוחות וצריך לזכור שהבג"ץ לא עסק בפינוי הבית אלא קבע שמותר לפנות ואפשר להוציא צו פינוי לפולשים ולכן ההחלטה בסופו של דבר היא עדיין פוליטית לאחר שבית המשפט השאיר את שיקול הדעת לדרג הפוליטי.
הממשלה צריכה להתעסק בקסאמים שנוחתים עלינו כל בוקר ולהשקיע אולי יותר אנרגיה בבניה הבלתי חוקית שמשתוללת בגליל ובנגב ולא לחפש איזה בית בודד יהודי כדי לעשות עליו כותרת. אסור לחזור על אותם מאורעות וטעויות שהיו בעמונה שכאשר התנהגו שם באכזריות כנגד ילדים ונשים ואסור שהממשלה תנצל את המצב שהיא נמצאת בתקופת בחירות.