ילד חולה. העיניים אדומות והאף נוזל, הבכי חרישי מעייפות ומצרידות. לא רוצה לאכול, לא רוצה לשתות. לא רוצה לקחת את התרופה גם אם נשבעים לו באלפי הבטחות שזה יגרום לו להרגיש יותר טוב.
ילד חולה. ממששים כל כמה דקות את המצח, כשיש חשש מודדים חום, כשהחום עולה עושים אמבטיה. לא קרה, פושרת. ושוב ממששים את המצח ושוב מצמידים שפתיים דאוגות למצח הקטן והמיוזע.
כשהוא מצליח להירדם לכמה דקות מסתערים על האינטרנט. מחפשים הסברים לסימפטומים, עצות מהורים מנוסים, המלצות על רופאי ילדים. הולכים כל כמה דקות לראות שהוא ישן. שהוא נושם. שלא עלה החום.
וכל כך הרבה דרכים יש להתמודד עם המחלות האלו. יש שרצים לרופא ומבקשים הפניות לרופאים מומחים. שנותנים את כל התרופות שנתנו הרופאים לפי ההוראות ולפי ההסברים. יש את הדוגלים בצמחי מרפא וסומכים על האינסטינקטים של עצמם בלבד. ויש את האמצע, אלו שיודעים שלא תמיד לרפואה המודרנית יש תשובות או פתרונות, אבל יחפשו את רופא הילדים שיש לו גם התמחות ברפואה סינית. כל הורה והשקפת עולמו ובחירותיו.
יאיר מימון (דוקטור לרפואה סינית, מומחה לרפואה משלימה) ואסנת עופר (כתבת בריאות) חברו יחד להוציא את "המדריך הטבעי לבריאות הילד". המדריך מחולק לשישה עשר פרקים שעוסקים כל אחד ב"צרה" אחרת: חום, שיעול, הצטננות, דלקות אוזניים, דלקות גרון, דלקות עיניים, כאבי בטן שלשולים ועוד. אפילו איך להיפטר מכינים.
אחרי שהם מסבירים למה יש חום, למה מצטננים וכו', מהם הסיבוכים האפשריים ומתי כדאי לפנות לרופא, הם מתחילים בטיפול. וכאן מגיע היתרון הגדול של הספר - הם מביאים את כל שיטות הטיפול האפשריות: כיצד תפעל הרפואה המערבית (סוגי תרופות), כיצד הרפואה הטבעית (אקופרסורה, רפלקסולוגיה, שמנים ארומתיים, צמחי מרפא והומיאופטיה), מה אפשר להכין במטבח הביתי (מרק עוף, לימון בדבש, מזונות "מחממים" ו"מצננים") וכמה טיפים טובים לדרך.
אני מכירה כמה הורים שיקראו את הספר מראשיתו ועד סופו כדי להיות מוכנים, אבל ממש אין צורך. הוא כל כך נוח לשימוש, שניתן לשלוף אותו בזמן אמת ולהגיע בקלות למידע המבוקש.
אהבתי את חוסר השיפוטיות שבו. כל אחד יכול למצוא בו את דרך הטיפול הקרובה לליבו לאורח חייו. ועוד דבר חשוב בו - זה התייחסות לגילאי הילדים, הפרדה בני תינוקות רכים, פעוטות וילדים. מה מותר ומה אסור.
שרק נהיה בריאים.
הערות ותגובות ניתן לשלוח ל- sigalr@news2.co.il