עם כל הכבוד לדילמה המתוקשרת של בחירת היועץ המשפטי החדש לממשלת ישראל, נדמה שהנושא העיקרי שמעסיק את אזרחי המדינה בימים האלה הוא דילמה אחרת, שנוגעת לחיי כל אחד ואחד מאתנו: להתחסן או לא להתחסן נגד שפעת החזירים.
בשיחות סלון ובשיחות מסדרון, בארוחות משפחתיות ובהפסקות הצהריים בעבודה, בכל מקום ובכל שעה אם רק תטו אוזן לשיחה המתנהלת על ידכם - תוכלו לשמוע אנשים מתלבטים.
לא מדובר רק בנו, האזרחים נטולי ההשכלה הרפואית: הדילמה הזאת יצרה שני מחנות מנוגדים גם בקרב אנשי המקצוע: בכל מרפאה או בית חולים תוכלו לפגוש אחיות ורופאים מומחים, שמסבירים מבלי להתבלבל: למרות שאנחנו בסיכון מוגבר להידבק בגלל אופיו של עיסוקנו - כרגע אין לנו שום כוונה להתחסן.
בטוח? כן, כנראה
נתוני משרד הבריאות משקפים היטב את החשש שקיים אפילו בקרב אנשי המקצוע: חלק ניכר מהם פשוט מסרבים להתחסן, והנהלת משרד הבריאות לא מצליחה לשכנע אותם, את הרופאים והאחריות "הסוררים". מה לעשות? להכריח הרי אי אפשר.
אז אם הרופאים עצמם חלוקים ורבים מהם חוששים להתחסן, מה אמורים לעשות אנחנו, פשוטי העם? ובמילים אחרות: האם החיסונים נגד שפעת החזירים בטוחים? אז הנה התשובה האמיתית, בשפה פשוטה, וללא התחכמויות רפואיות שמתהדרות במילים לטיניות מסובכות שרק רופאים מבינים: כן, כנראה שהחיסונים מאוד בטוחים, אולי אפילו בטוחים באותה מידה כמו החיסונים המוכרים נגד השפעת העונתית הרגילה. עד כאן התשובה, ועכשיו למילות הספק בתשובה: "כנראה" ו"אולי".
וירוס קטן - פאניקה שלמה
החיסונים נגד השפעת העונתית הרגילה, מוכרים לממסד הרפואי כבר שנים רבות. הם עברו את כל תהליכי המחקר והפיתוח המקובלים, ומדובר בתהליכים שלוקחים לעיתים שנים ארוכות, והמידע הקליני שהצטבר על השימוש בהם במשך שנים הוכיח שהם בטוחים לשימוש, ויעילים.
לא נטולי תופעות לוואי לגמרי כי תמיד יש תופעות לוואי, לעיתים רחוקות אפילו תופעות לוואי קשות, אבל עדיין - החיסונים נגד השפעת העונתית הרגילה הם יעילים ובטוחים. אבל זה בנוגע לחיסונים נגד השפעת הרגילה.
כששפעת החזירים התפרצה, היא תפסה את הממסד הרפואי בכל העולם ללא חיסונים מוכנים. הדיווחים על מהירות ההתפשטות של המחלה (פי 4 משפעת רגילה), על כך שהיא תוקפת גם צעירים, ועל כך שהנגיף עלול לעבור מוטציה ולהפוך קטלני פי עשרות מונים - יצרו פאניקה.
עושים כסף מהיר
תרחישי מגפות מפחידים מהעבר צפו ועלו, הכותרות זעקו תסריטי אימים מפחידים של אלפי, רבבות ואפילו מיליוני קורבנות. ואז נכנסו לתמונה חברות התרופות שמייצרות חיסונים.
דמיינו לעצמכם שיש לכם אפשרות לפתח מוצר שכמעט כל אחד בעולם ירצה לקנות אותו. מאות מיליונים, מיליארדים של לקוחות. כולם מזמינים מראש, ומשלמים מקדמות. נכון שהייתם רצים לפתח את המוצר הזה כמה שיותר מהר?
זה בדיוק מה שעשו יצרניות החיסונים. מעבדות המחקר שלהן, וחשוב לזכור שמדובר בתאגידים בינ"ל בעלי עצמה כלכלית ואפילו פוליטית אדירה, נכנסו לטירוף של עבודה מסביב לשעון.
היעד היה חיסונים שיקבלו את האישורים הנכספים של מנהל התרופות והמזון האמריקני, ה-FDA, והארגון האירופאי המקביל - ה-EMEA. מי שיפתח יותר מהר ירוויח יותר מהר, ומי שייצר יותר חיסונים ירוויח יותר כסף.
בלבול פינת ביזנס
ומה בנוגע לשני הגופים הנכבדים שמנפקים את האישורים? שלא יהיה ספק, ה-FDA וה-EMEA הם ארגונים שנהנים מיוקרה עצומה, ומחמירים בדרישותיהם עד כדי התעללות לעיתים, אבל הפעם, איך נאמר את זה בעדינות? הפעם הם קצת הקלו על היצרנים, ואישרו חיסונים שלא עברו במלואם את הניסויים הקליניים המקובלים.
יתרה מזאת, החיסונים שאושרו מכילים שני חומרים שנויים במחלוקת, אדג'ובנט (מאיץ תגובה חיסונית) ותימרוסל (חומר משמר שמכיל כספית), חומרים שעד להתפרצות של שפעת החזירים המגמה העולמית הייתה להוציא אותם מהחיסונים.
האם הם היו מאשרים חיסונים כאלה אלמלא הפאניקה? קרוב לוודאי שלא. האם זה אומר שהחיסונים אינם בטוחים? גם כאן התשובה היא קרוב לוודאי שלא, אבל זה לא משנה את העובדה שהחיסונים נגד שפעת החזירים, חיסונים שגורמים לוויכוחים בקרב המומחים ובלבול בציבור, הם במובן מסוים תוצר של מפגש בין פאניקה לביזנס.
המומחים של הממסדים הרפואיים בכל העולם, החל מהנהלת משרד הבריאות בישראל ועד לראשי ארגון הבריאות העולמי מרגיעים אותנו שהחיסונים בטוחים, וכך גם כמובן יצרני החיסונים. ועדיין, עולים להם מדי פעם דיווחים מטרידים.
הסעיף הסודי
כתבת הבריאות של ערוץ 1, קטי דור, דיווחה לפני מספר שבועות על כך שהחיסונים נגד שפעת החזירים שישראל רכשה מכילים אדג'ובנט, בעוד האמריקנים החליטו לאסור על השימוש בחומר (שעל פי חלק מהמומחים עלול להזיק).
אז נכון, ההסבר שקיבלנו הגיוני למדי ואמור להרגיע: גם האירופאים אישרו חיסונים עם אדג'בנט. ובכל זאת: מדוע האמריקנים אוסרים על השימוש בחומר?
דוגמא נוספת: לפני כשבועיים דיווחנו כאן בחדשות ערוץ 2 על כך שבהסכמים לרכישת החיסונים עליהם חתמה מדינת ישראל, ממשלת ישראל מוותרת מראש על כל תביעת פיצויים אם חלילה יתברר בעתיד שהחיסונים פגעו באזרחיה.
מדובר בסעיף סודי שהממסד לא היה מספר לכם עליו מיוזמתו, ואני לא רומז חלילה שהוא מעיד כי על כך שהחיסונים אינם בטוחים, אבל אם הם בטוחים כפי שמבטיחים לנו - אז מדוע צריך לחתום על סעיף כזה? מדוע יצרניות החיסונים מתעקשות על הסעיף הזה? לשם מה כל הסודיות? אגב, בהסכמי הרכישה של חיסונים נגד שפעת עונתית רגילה אין סעיף כזה.
הקשר האירני
במובנים מסוימים, האיום של שפעת החזירים דומה קצת לאיום של ההתחמשות של אירן בנשק גרעיני: ייתכן שבעתיד ייעשה בו שימוש, וייתכן שלא. האם לתקוף או אולי עדיף להניח להם?
הנחתת מהלומה באירן עלולה לגבות מחיר כבד, אבל ייתכן שהשלמה עם אירן גרעינית תגבה מחיר כבד יותר בעתיד. אם שפעת החזירים היא אירן, אז החיסונים הם מתקפת מנע: אם חלילה יתברר שהם אינם בטוחים עלול להיות לזה מחיר, מצד שני - גם להחלטה שלא לחסן עלול להיות מחיר כבד.
את אירן בינתיים לא תוקפים, את שפעת החזירים כן. תיאורטית, עלול להיות לזה מחיר, אם יתברר בעתיד שלחיסונים יש תופעות לוואי שלא ניתן היה לנבא. הסיכוי לכך מאוד מאוד נמוך כנראה, אבל עדיין סיכוי.
דילמה אישית
ובחזרה לדילמה שלנו, האזרחים הקטנים: להתחסן או לא להתחסן? להקשיב להנחיות של משרד הבריאות וקופות החולים או לא? איך לעזאזל אפשר בלב שלם לדחוף לגוף שלנו או של ילדינו את החומר הזה, שיש אפילו רופאים שחוששים ממנו ומצהירים שהם עצמם נמנעים בינתיים?
חתיכת דילמה, גם בשבילי: כרגע החיסונים עדיין ניתנים רק למי שנמנה על אחת מקבוצות הסיכון של המחלה, אבל בקרוב מאוד יאפשרו לכל מי שרוצה. במשרד הבריאות החליטו שכתבי הבריאות של כלי התקשורת השונים הם סוג של קבוצת סיכון של שפעת החזירים, בגלל שהם מרבים לבקר בבתי חולים ומרפאות ולכן עלולים להידבק ולהדביק, כמו רופאים ואחיות (שגם הם קבוצת סיכון).
כבר בשבוע הבא יזמינו אותנו ללשכת הבריאות המחוזית של משרד הבריאות בתל אביב כדי להתחסן, אם רק נרצה. אני יכול לגלות לכם שלא כולם מתכוונים להתחסן.
מוכן למזרק
באופן אישי, אני מאמין שהחיסונים בטוחים. לו היה לי כסף והייתה לי אפשרות להמר עליו, הייתי מהמר שהחיסונים מצוינים ושאף אחד כמעט לא ייפגע מהם, ממש כמו בחיסונים נגד שפעת עונתית רגילה. אני מאמין שהייתי מרוויח. אבל להמר על כסף זה עניין אחד, ולהמר על הבריאות זה עניין אחר.
ובכל זאת, אני מתכוון להתחסן. לא בלב שלם, לא בלי היסוס, אבל כן, אני הולך להתחסן. אני מאמין שלמרות כל סימני השאלה מסביב, בסופו של דבר העתיד יוכיח שזה הדבר הנכון לעשות כרגע, ושהנזק בלעדי החיסונים עלול להתברר בעתיד כגדול אלפי מונים מהנזק בנטילתם.
הזמן לקחת צד
די לי בדיווחים על שישה ישראלים צעירים ובריאים שגופם קרס תחת מתקפת הגיף, ומתו. שישה ישראלים צעירים, חלקם בעלי משפחות, שהותירו אחריהם ילדים קטנים ויתומים, בגלל שפעת. לא פיגוע, לא תאונת דרכים, לא עוד אירוע אלימות מצמרר. שפעת. שישה קורבנות והחורף עוד לא התחיל.
עזבו אותי מההסברים המלומדים של המתנגדים לחיסונים, הסברים מדוע "רק" שישה חולים שמתו זה מעט מאוד ולא מצדיק את בהלת החיסונים. אני מסתכל על זה כאילו היה כאן פיגוע עם שישה הרוגים, מבטיחים לי שבקרוב יהיו כאן עוד פיגועים (ולצערי יהיו), ומציעים לי אפשרות לברוח מהם. אני מעדיף לברוח.
אומרים לנו שרפואה זה מדע, וזה נכון, אבל לא מדע מדויק. רפואה זה לא מתמטיקה. יש רופאים שסבורים שלא להתחסן זה חוסר אחריות משווע, אחרים משוכנעים שעכשיו זה מוקדם מדי, ומסוכן מדי. במקרה של החיסונים נגד שפעת החזירים, הרפואה היא יותר אידיאולוגיה מאשר מדע, עבור המומחים אבל גם עבורכם. עכשיו רק נותר לכם להחליט באיזה צד אתם.