זקני וושינגטון נפלו מהכיסא כשהנשיא ברק אובמה קרא במסיבת העיתונאים הראשונה שלו בתפקיד בשמו של הבלוגר והכתב הפוליטי של ה Huffington Post, סם שטיין. את שתי השאלות הראשונות באותה מסיבת עיתונאים, אובמה העניק לשני עיתונאים מאתרי אינטרנט אחרים. כן, האינטרנט כבר מיינסטרים, אבל זהו רק סממן נוסף של תופעה רחבה יותר.
הנשיא הטרי העניק את הבכורה ל Huffingtonpost.com לא רק משום שזה אתר ליברלי אוהד, או בגלל שאריאנה האפינגטון היא עיתונאית מכובדת ופרשנית משפיעה, גם לא בגלל שהאתר מהווה בית לכותבים-שחקנים וכלכלנים בעלי ראייה חברתית. אובמה קרא לעיני כל האומה בשמו של עיתונאי כמעט אנונימי מאתר אינטרנט מסוים זה, בעיקר כי רצה לסמן לצעירים שבחרו בו ועזרו לו להגיע לבית הלבן שהוא מעריך אותם ומודע לתרומתם האדירה.
וושינגטון 2009: הנבחרת הקולית של אובמה
הנאומים של אובמה כבר קיבלו כל סופרלטיב אפשרי - ובצדק. נכון, הנואם עצמו ניכר ביכולת וירטואוזית, אוראטור בחסד, אך מאחורי כל נאום גדול עומדת סוללה של כותבים ויועצים מחוננים. בראש הסוללה הזו, עומד (Jon Favreau, 27.) ג'ון, ראש צוות כותבי הנאומים של ברק אובמה, התחיל לכתוב נאומים לג'ון קרי בחופשת הסמסטר בקולג', במקביל לעבודת טלמרקטינג.
והוא אפילו לא הכי צעיר בבית הלבן: יוג'ין קנג (Eugen Kang), עוזר אישי ואחד האנשים הקרובים לנשיא, בן 24. רוברט גיבס, דובר הבית הלבן בן 37. האם 'כל אנשי הנשיא' החדשים הם בעצם ילדים בעשורים השניים והשלישיים לחייהם? זה הגיוני כשהנשיא עצמו, האיש שעומד בראש העולם החופשי עוד לא בן חמישים. ברק אובמה, עם שערות לבנות או בלי – נבחר על פני ג'ון מקיין (ג'ון Who?) בן 72 - כנראה שיש לזה ביקוש. כנראה שהעם ביקש נשיא-דוגי-האוזרי: מישהו גמיש, נלהב, מטאור, עם בריאות טובה וחיבה לבלקברי. מישהו שמבין את השפה שלהם, הצרכים, החלומות והכלים של היומיום שלהם. כנראה שדם חדש, רוח חדשה, אויר מרענן היה דרוש כבר הרבה זמן במערכת הפוליטית.
האם 40 הוא ה-30 החדש, או להיפך?
במאה הקודמת, "צעירים" לא היו נלקחים ברצינות ורק אנשים מעל גיל שישים זכו להערכה. אנשים היו מגדלים זקן רק כדי להיראות סמכותיים ואמינים יותר. אבל בניו אייג' של היום, האם 40 הוא השלושים החדש, או להיפך? "דור האינטרנט" כבר נשמע ארכאי, "דור הפייסבוק"? אתר שנועד לרשת חברתית תלמידי קולג' הופך לפלטפורמה לגיטימית להוריהם של אותם תלמידים. מסתבר שמה שטוב לילדי הקולג' בכל העולם אטרקטיבי גם לשכבת גילאים רחבה הרבה יותר. היכרויות, יחסי ציבור או בילוש על הילדים. מעניין אם מייסד פייסבוק מרק זוקנברג (Mark Zuckerberg), 24,) צפה את הפופולאריות חוצת הגילאים של האתר שלו.
ולא רק באמריקה ממוצע הגילאים במקומות ההשפעה יורד. גם מדבדב ברוסיה, 43, זאפטרו בספרד, 48, שר החוץ של בריטניה ומספר שניים במפלגת הלייבור אחרי ראש הממשלה הוא דיוויד מיליבנד, 43.
בארץ עדיין שמעון פרס, 86, עדיין האזרח מספר אחד, אבל כבר כמה שנים שנדמה שההורים יצאו והשאירו אותנו בלי מבוגר אחראי, גם לא עם צעיר אחראי.
באמריקה, תהליך ה"הצטערות" הגיע לשיאו בבחירות האחרונות. הנהגה צעירה צמחה מלמטה, אנשים משכילים, עם המון תשוקה לשינוי, שמגובה ביכולת אדירה להשפיע על מנגנונים מסורתיים והיסטוריים, מסמנים שייקחו את ארצות הברית רחוק הרבה יותר מאשר השושלות הקודמות ששלטו בוושינגטון. אותם צעירי וושינגטון הגיעו עם הרבה כבוד והכרה לחוקה אבל גם עם מחויבות לעתיד. ומנגד, המדינה הצעירה שלנו עדיין מנוהלת באינפנטיליות בלי דמות דומיננטית שרוצה לקחת אחריות. בני העשרים זוכים לתפקידים רבי אחריות ומשקל בעיקר מול מצלמות הטלוויזיה, אבל האם נזכה לראות הנהגה צעירה בקרוב, זה כבר עניין אחר.