דן בראון מנסה לשחזר את ההצלחה של שני רבי המכר שלו, "צופן דה וינצ'י" ו"מלאכים ושדים". גם הפעם יוצא פרופסור רוברט לנגדון להרפתקה מלאת סימבולים, אייקונים, רוחות מהעבר וכתות סודיות.
אחרי שפתר תעלומות בפאריז וברומא הוא מגיע לוושינגטון, בירת ארצות הברית, בניסיון לגלות מי חטף את מורו וחברו הקרוב פיטר סולומון. לשם כך הוא נדרש להבין את סודה של פירמידה עתיקה העוברת מאב לבן במשך דורות במסגרת טקסי מסדר הבונים.
לפיטר יש עבר משפחתי טרגי. הוא איבד את בנו יחידו שמת בכלא הטורקי לאחר שפיטר סירב לשלם כופר עבור שחרורו. אמו נרצחה לנגד עיניו כשמטורף פרץ אל ביתם וניסה לגנוב את הפירמידה ועכשיו הוא נחטף, כף ידו נקטעה כדי להעביר מסר ללנגדון ואחותו, היחידה מבני משפחתו שנותרה בחיים, עומדת לשלם בחייה על סודות המשפחה.
שוב פרופ' לנגדון בסכנת מוות
אז מה יש לנו כאן? את פרופ' לנגדון אנחנו כבר מכירים, וגם את משיכתו למאבק הכוחות בין המדע והדת. תמיד יש איזו כת סודית עתיקה עם היסטוריה מדממת. גם בחורה מצודדת עם מקצוע מדעי. שוב יש צפנים מסובכים וסימבולים דתיים וראשי שלטון שקשורים לכת הסודית ושחשיפתם תשבש סדרי עולם.
ושוב פרופ' לנגדון בסכנת מוות, אך אל דאגה, אני לא עושה שום ספוילר ולא הורסת שום מתח, אין סיכוי שדן בראון יהרוג את תרנגולת הזהב שמייצרת לו רבי מכר. שני הספרים האחרים שלו שתורגמו לעברית, "נקודת הונאה" ו"שם הצופן: מבצר דיגיטלי" שבהם לא כיכב לנגדון, לא זכו לאותה תהילה.
ובכל זאת, דן בראון מצליח לשמור על רמה מסוימת של מתח בספר. נכון, הוא היה יכול להיות קצת יותר מקורי בבחירת הנושא (זה שהחלפת יבשת לא הופך את זה לסיפור אחר!), לתת קצת יותר בשר ואישיות לגיבורות המשנה (מלבד עור זית מבריק וגזרה שמורה) ולצאת ממסגרת הנבל הקלאסי מקועקע הגוף והנשמה.
ובכל זאת, דן בראון עשה עבודה לא רעה. ספר מתח נחמד. מעולה לנסיעות או לחופשה חורפית בארץ, ולמי שאוהב את הז'אנר - טוב לכל ימות השנה.